סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

אני יודעת לחכות

כשאני כותבת... כשכל אחד יכול לראות, נוצר בעדינות מקום שבו אני קיימת. שבו קיימת זו שהפכתי להיות, או שאולי הייתי תמיד- מייפל:סאבית.
לפני 19 שנים. 22 באפריל 2005 בשעה 21:13

כמו בסרט האהוב עלי.
רוצה להיות איתך שכובים על הגב, אוחזים ידיים. מסביבנו קור וגדמי עצים.
ואתה מביט בי בחיוך שלא נגמר ואחר כך מביט למעלה וממציא עבורי כוכבים.
אני אוהבת אותך.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י