ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

אני יודעת לחכות

כשאני כותבת... כשכל אחד יכול לראות, נוצר בעדינות מקום שבו אני קיימת. שבו קיימת זו שהפכתי להיות, או שאולי הייתי תמיד- מייפל:סאבית.
לפני 19 שנים. 23 באפריל 2005 בשעה 21:57

איזה כיף להיות שיכורה.
כל כך הרבה זמן לא שתיתי.
עונג מלכותי.
איזה כיף ליל הסדר.
אז מה אם אחותי סיפרה עלי כל מיני סיפורים מביכים לכל האורחים וכולם הסתכלו עלי במבטים מוזרים כאלה. ואז מה אם אבא שלי השתלט על קריאת ההגדה וקיצר אותה ב70% בערך ולא נתן לילד שרצה לקרוא את הקושיות לקרוא אותן. אז מה.
ואז מה אם כשקראנו על ארבעת הבנים ההם הרגשתי פתאום שהברכיים שלי חלשות כי אחד מהם כל כך הזכיר לי אותך.
אני לא יודעת אם יכניסו אותי לסדר בשנה הבאה אחרי הסיפורים של אחותי, וגם מישהו שגר בחו"ל ואין לו ליל סדר התקשר אלי כל כמה דקות וכולם הסתכלו על הטלפון שלי עם מבטים של רצח בעיניים.
אבל היה נורא כיף.
כל המצות הללו מציתות בי רגשות רבים של אביב.

Venus in Furs​(מתחלף) - לחיים! וחג שמח... ((+:
לפני 19 שנים
rumplestilskin - כל חג שבהגדרה שותים בו ארבע כוסות יין ברציפות נועד להוות ערב נפלא. מה עוד שלפחות ביני לבין אחי יש מדי שנה קרב אימים על הכוס החמישית (זו של אליהו)
יזמינו גם יזמינו, רפרטואר משפחתי, סיפורי העבר שחוזרים על עצמם מדי שנה. תשתי יותר יין ישמח לבב אנוש.
לפני 19 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י