לפני 19 שנים. 29 באפריל 2005 בשעה 1:30
נדודי השינה המפורסמים מתקיפים אותי שוב.
השחרחר שלי לא כל כך מבין מה קורה לי באמצע הלילה.
גם אני לא כל כך מבינה.
בשש אני צריכה להיות בחדר כושר.
אני רוצה לישון, אבל הגוף שלי לא רוצה.
אני כבר לא רוצה להיות מלח.
עכשיו אני רוצה להיות סבא.
לקחת את הנכד שלי על הכתפיים ולטייל איתו ברחובות של העיר. להזמין אותו להיות אצלי בחופש ולקחת אותו לסרט ולספארי ולקרוא לו סיפורים.
בא לי נכד.
אולי מאוחר יותר.
אולי סבתא.