זן ואומנות אחזקת המנוש

גם עדי, כמו ישראלה, לא חיכתה שמישהו יזמין אותה פנימה לדירה.
היא נקשה בדלת וישר פתחה אותה ונכנסה. איתי לא יכול היה שלא להסיק מכך שמדובר כנראה בשלוש חברות טובות וותיקות שמרגישות מאד בבית אצל מיכל. הוא לא היה יכול, אבל, להסביר לעצמו למה הגילוי הזה הסב לו אי נוחות מסויימת.

'היי לכולם...' אמרה עדי. היא, בניגוד לישראלה, ממש לא נשמעה לאיתי פריחה. היה לה מין דיבור עם אינטונצייה צפונית ואיתי, במרום חשכת עיניו המכוסות צעיף, התקשה לדמיין בחורה אתיופית כשהיא אמרה:
'טוב דבר ראשון בואו נבדוק את הסחורה...'

איתי שמע מגירה נפתחת, ואז הרגיש דמות מתקרבת אליו.הוא עדיין שכב קשור למיטה, על גבו, כשלגופו תחתונים וזיקפה בלבד.

איתי הרגיש דקירה קלה בירכו ממכשיר חד. פאניקה אחזה בו. פאק. הוא שבוי על - ידי 3 אתיופיות פסיכופתיות והן הולכות לדקור אותו...

'תרגע, נצ', אני לא הולכת לסרס אותך' זו היתה עדי. הוא שמע איבחת מתכת חדה של מספריים, ואיברו הזקור השתחרר החוצה. היא גזרה לו את התחתונים. איתי הרגיש עירום. ומושפל. הוא שכב אזוק ומכוסה עיניים כששלוש בנות, ששתיים מהן הוא לא יודע איך נראות, בוחנות אותו ואת הזין שלו...
'מיכלי, באמא'שלך, מה זה האיטריה הזו, מה בדיוק אנחנו אמורות לעשות עם הזין הקטנטן הזה...' זו היתה ישראלה. מיכל ועדי ציחקקו.

עדי תפסה את הביצים שלו והחלה למשש אותם. ישראלה קראה 'הלו לא למשש את הסחורה...' ועדי שאלה בטון סרקסטי 'תגיד, נצ', לכל הלבנים יש זין קטן וחסר שימוש כזה? או שזה שלך קטן באופן מיוחד?...' הבנות צחקו וישראלה אמרה: 'מיכלי תעשי קלוז-אפ איך היד שלה שמשחקת לו בזין...' רק עכשיו איתי קלט שהן מצלמות הכל. הוא היה מבועת מהעניין אבל החרמנות שלו לא ירדה. להיפך.

'תגידי, מיכלי, איפה המפתחתות של המזדה?...' זו היתה ישראלה, המזדה היתה שלו, והשאלה כוונה למיכל, ולא אליו. הוא בכלל לא היה צד בעיניין הזה שישראלה מתכוונת לקחת את הרכב שלו ולנסוע...
הוא שמע צלצול מפתחות. 'אני נוסעת לקנות סיגריות, מישהי צריכה משהו?... '
ישראלה פנתה אליו: 'תשמע אני רואה אצלך בארנק רק כמה שקלים, אני רוצה להביא גם קצת שתיה, בוא תגיד לי את הקוד של הכרטיס אשראי ואת הקודן של האוטו...'

איתי זז באי נוחות. הרעיון שהפריחה הזו תסתובב בלילה עם האוטו שלו והכרטיס אשראי שלו לא שימחה אותו. מצד שני חוסר השליטה על כל העניין גרם לו למין חרמנות פראית.
'תשמעי ישראלה... בקשר לאוטו זה קצת בעיה... אין ביטוח על השם שלך ואם יעצרו אותך או שיקרה משהו..'

ישראלה התיישבה על חזהו ועם כל כובד משקלה החלה ללחוץ בשתי כפות ידיה על אפו ופיו. הפאניקה בשילוב האדרנלין גרמו לאיתי הקשור להתנועע בפראות ולנסות ולהעיף אותה ממנו. הוא לא נשם. היא פשוט חנקה אותו. לתדהמתו ולמרבה הפלצות הוא גילה שהיא פשוט חזקה ממנו בסיטואציה הנוכחית. איתי הרים ידיים (ברמה המטאפורית כמובן, כי בפועל ידיו היו אזוקות) ונכנע. הוא הרגיש איך האויר נגמר לו מתחת לידיים שלה שחסמו מכל טיפת אויר להכנס. הוא ניסה להשמיע קולות תחנונים שמתחת לידיה החוסמות נשמעו כיללות מוזרות.

כעבור שניות ארוכות היא עזבה אותו. איתי השתנק, מנסה להסדיר את נשימתו. ישראלה ישבה עכשיו על בטנו. הוא הרגיש את המגע הקשיח של הג'ינס של ישראלה על העור שלו כשהיא אמרה.
'קודם כל אתה לא חבר שלי, אתה עבד שלי, אז פעם אחרונה שאתה קורא לי ישראלה.... ודבר שני תפסיק לקמצן על האוטו שלך, כי הוא כבר לא שלך אלא שלנו, ברור, נצ'?'

ישראלה שמעה אותו ממלמל 'כן גבירה שחורה...' לפני שקמה והעיפה לו סטירה מצלצלת. למראה המבט המשתאה של מיכל לפשר הסטירה צחקקה ישראלה ואמרה: 'סתם כי בא לי להעיף לאיזה אשכנזי סטירה בלי סיבה, סתם כדי להשפיל אותו....' ושלושתן צחקו.

ישראלה יצאה. איתי שמע את האוטו שלו מניע. עדי ומיכל שחררו את רגליו מהצדדים של המיטה וקשרו אותן אחת לשניה. אח"כ הן עשו אותו הדבר לידיו. כעת שכב איתי עירום לחלוטין, עם זקפה שמתחילה כבר להכאיב, משוחרר ממוטות המיטה אבל אזוק בידיו וברגליו. ואז הבנות פשוט גלגלו אותו מהמיטה לריצפה כמו שק תפוחי אדמה.

'טוב אנחנו צריכות את המיטה לישון קצת, מחר צפוי יום מעניין...' זאת היתה עדי, והמשפט הזה הלחיץ אותו הרבה יותר מהידיים הקשורות או האוטו שלו או הכרטיס אשראי שלו שישראלה מסתובבת איתם ברגעים אלו ממש...

הבנות כיבו את האור. איתי הרגיש את זה גם עם צעיף על עיניו. הוא שכב עם ידיים ורגליים קשורות על הריצפה הקרה. לא. הוא לא חשב על נסיון לברוח. הוא ניסה להקשיב לשקט ולהחליט אם הן באמת הלכו לישון או יושבות וצופות בו.