זן ואומנות אחזקת המנוש

בבוקר, כשמיכל, עדי, וישראלה התעוררו, הדבר האחרון שעניין אותן זה הבחור הבלונדיני ששכב שרוע על הריצפה, קשור ברגליו ובידיו ונמנם לו מין שינה טרופה.

מה שעניין אותן זה בעיקר ארוחת בוקר.

'אני גוועת' הכריזה ישראלה.
'גם אני' השיבה מיכל.
עדי אמרה שהיא עוד לא בקטע של לאכול אבל בטח עוד איזה שעה שעתיים היא תהיה.
'אז מה עושים?' שאלה ישראלה והוסיפה: 'כמו שאני מכירה אותך, מיכל, חוץ מקפה אין אצלך כלום, אפילו לא לנשנש...'
ומיכל ענתה: 'אני לא מבינה מה הבעיה, יש לנו את המאזדה של הנצ', ויש לנו שני כרטיסי אשראי שלו ואת המספר הסודי של הויזה....'
אז הבנות החליטו שישראלה ומיכל נוסעות למסע קניות על חשבון השפוט שלהן ועדי נשארת לעשות בייבי-סיטר...

ישראלה נתנה בעיטה קלה בצלעות של איתי הקשור על הריצפה. הוא פקח עין.
'תגיד, שפוט, זה בסדר אם נקנה כמה דברים לאכול עם הכרטיס אשראי שלך, נכון?..'
'כן...' מלמל איתי ועצם שוב את עינו. ראשו כאב וכל גופו היה תשוש מהשינה הגרועה על הריצפה.

הבנות יצאו מהבית, נכנסו לרכב ונסעו. ישראלה הציעה את האפשרות שירדו שלושתן לאילת.
'יש לנו רכב, יש לנו דלק, יש לנו עבד עם כרטיס אשראי... מה קרה, נפנק את עצמנו בסופ"ש נחמד וביום ראשון כשתחזרי למגה תספרי שהבנזוג הלבן החדש שלך לקח אותך לסופ"ש בהילטון... מה רע?...'

בינתיים הסתפקו הבנות בקניית מצרכים בסיסית להמשך הסופ"ש שכללה שני ארגזים של בירה, ארגז שתיה קלה, כמה ארוחות מוכנות בתאילנדית החדשה שנפתחה על יד הקניון, עוגת גבינה, 2 בקבוקי שמפניות, סיגריות, וסיגר קובני משובח לכל אחת (זה היה רעיון של ישראלה שאמרה שתמיד חלמה לנסות לעשן פעם סיגר קובני אמיתי...)

אחרי כל אלה, כשנכנסו לאוטו ישראלה אמרה: 'האמת שאם כבר אנחנו קונות, אני די לחוצה על זוג מגפיים, וגם עוד ג'ינס יבוא לי טוב.... נראה לי שיש פה חנות דיזל בקניון...'
ומיכל אמרה: 'אם את קונה ג'ינס אז גם אני אקנה אחד... תגידי, זה לא קצת הרבה?...'
וישראלה ענתה: 'מקסימום נבקש שיפרשו לו את זה לתשלומים...'
ושתי הבנות פרצו בצחוק...