זן ואומנות אחזקת המנוש

אחרי שניקה את הגרעינים, וערך להן שולחן (ל-3 כמובן) תפסה אותו ישראלה בשיערו וגררה אותו אל מתחת לשולחן...

'אתה פה, מתחת לשולחן, התפקיד שלך זה ללקק לנו את הרגליים כשאנחנו אוכלות ואם תתנהג יפה נזרוק לך גם קצת שאריות, ברור, אשפה?'

איתי הנהן בראשו וחטף עוד סטירה מצלצלת מישראלה. 'אני רוצה לשמוע אותך נובח לאישור...'

איתי כבר הספיק להפנים את שרשרת הפעולות של ישראלה. ממש לא התחשק לו שהיא שוב תתפוס לו בביצים ותמעך. אז הוא נבח. ישראלה כמובן לא היתה מרוצה. 'זה נביחה של כלב הומו, אני רוצה שתנבח כמו שצריך'. הנביחה השניה היתה יותר לשביעות רצונה של ישראלה שהתכופפה לעברו ולחשה לו באוזן: 'אתה רואה שמיכל יושבת שם על הכורסא, מעשנת, אני רוצה שתלך אליה על 4, ותאונן לה על הרגל, אבל תזהר לא לגמור לה על הג'ינס למה היא תצא עלייך...'

על ארבע, עשה איתי את צעדיו לכיוונה של מיכל המופתעת, והחל להתחכך ברגלה. מיכל הביטה בו משועשעת. בידה הפנויה, זו שלא החזיקה בסיגריה, היא תפסה את אפו בחוזקה, מאלצת אותו לפתוח את פיו, ואז השליכה לתוך פיו את הסיגריה הבוערת, וקינחה בהצלפה חדה עם גב ידה על האף של איתי.

איתי ההמום ירק באינסטינק את הסיגריה מה שגרף עוד צחוק מהבנות. 'טוב תנקה את זה כבר ותגיע אל מתחת לשולחן.

הבנות פתחו בקבוק שמפניה, והרימו כוסית. איתי שכב מתחתיהן על גבו. רגליה של ישראלה משחקות בפרצופו, רגליה של מיכל משחקות לא בביצים, ועדי מפעם לפעם בועטת לו בצלעותיו.
'אני חושבת שגם לעבד מגיע להרים איתנו כוסית' זאת היתה מיכל'. היא רכנה אל מיתחת לשולחן. פיה מלא בשמפניה. היא ירקה את תחולת פיה על הריצפה.
'בבקשה רפש, אתה מוזמן לשתות מהרצפה, ותשתה הכל למה עשיתי ספונג'ה השבוע...'
הבנות התפקעו מצחוק וישראלה רכנה גם היא למתחת לשולחן וירקה את תכולת המזון שבפיה על הריצפה...
'שיהיה לך בתאבון...' היא אמרה ובעטה בו קלות בביצים.

בזמן שאיתי ליקק מהרצפה את השמפניה ואת שאריות המזון מפיה של ישראלה, הבנות המשיכו בשיחה תוך התעלמות מוחלטת ממנו.
ישראלה הציעה לעשות מסיבה היום בערב. 'זה יכול להיות גדול - יש לנו את הדירה שלו במשתלה, יש לנו כרטיס אשראי לקנות כמה אלכוהול שאנחנו רוצות, ואפילו יש לנו עבד ככה שלא צריך לנקות אחרי...'
מיכל וישראלה החלו לגלגל בהתלהבות את רעיון המסיבה. את מי יזמינו, מה יקנו, מה ילבשו, איזה מוסיקה ישימו, והאם לחשוף את העבד החדש לפני כל האורחים...'

מה שהטריד את איתי לא היה המסיבה אלא העובדה שעדי לא השתתפה בשיחה אלא ישבה שקטה כל הזמן הזה. איתי כבר למד להכיר במשך השעות האחרונות שישראלה אולי פריחה, אלימה, ועם פה גדול ומלוכלך, אבל מי שבאמת מסוכנת לו מהשלוש היא עדי... היא רואה את חולשותיו ויודעת לשחק בו כמו בצעצוע...

מתברר שגם הבנות שמו לב לשתיקה של עדי ומיכל שאלה: 'מה נהיה איתך שהשתתקת, הא מותק?...'
ועדי ענתה: 'אני פשוט לא מבינה מה הלחץ לעשות את המסיבה דוקא היום...' וכשראתה שהבנות לא יורדות לסוף דעתה המשיכה: 'חשבתי לעצמי, לנצ' יש דירה שרשומה על שמו, חשבתי שאם הוא יעביר את הדירה ואת הרכב שלו על שמי, או על שמנו, זה יכול להיות מגניב... דירה במשתלה שווה היום הרבה כסף...'

עכשיו התכופפה עדי כלפי איתי מתחת לשולחן: 'מה אתה אומר נצ'? קוראים לזה העברה ללא תמורה - אתה חותם שאתה נותן לנו במתנה את הרכוש שלך... כל מה שנבקש: את הדירה, את האוטו, הכל, אתה תמשיך לנסוע כל יום לעבודה, וכל עוד תתנהג יפה אני ארשה לך לישון בדירה שלך לשעבר, כמובן שלא באותם תנאים: תקבל איזה מזרן במרפסת ותצטרך בשביל זה לנקות ולעשות כל מיני דברים...'

איתי היה המום. לזה הוא לא ציפה. כנראה שגם ישראלה ומיכל היו המומות - הן אפילו הפסיקו לבעוט בו.
לתדהמתו הוא שמע את עצמו ממלמל: 'העברה ללא תמורה?...'

'זה לא מדויק' המשיכה עדי - 'אתה מקבל תמורה גדולה מאד עבור הרכוש שלך שעובר אלינו: הסרט וידאו הערוך שבו אתה רוקד כמו מוקיון, נובח, מלקק לנו את כפות הרגליים, מאונן על הרגל של מיכל, מנקה את הריצפה עם הלשון ועוד מחוות שכאלה ישאר אצלנו בדיסקרטיות ולא יפורסם מחר בבוקר בפרופיל שלך בפייסבוק, למשל, או נאמר במייל לאחיך, רני - ראיתי את התמונה שלו בפייסבוק, דוקא דומה לך - יהיה נחמד להשפיל אותכם ביחד... אני גם מבטיחה לא להעביר אותו במייל לכל מקום העבודה שלך, אז מה אתה אומר? שווה, לא?...'

גלעד היה המום. לא היה לו ברור אם הוא המום יותר מהתעוזה והחוצפה שלה, מהמצב ביש שהוא נקלע אליו או אולי בעיקר מהעובדה שזה מחרמן אותו בטירוף העובדה שהאתיופית המדהימה הזו סוחטת אותו..

פאק. על זה הוא לא חשב.