זן ואומנות אחזקת המנוש

שניה אחרי שיעל יצאה מהמשרד ('הרשמת אותי מאד, יעל, אנחנו זקוקים למישהי כמוך פה בחברה שלנו... מבחינתי את יכולה להתחיל מחר בבוקר...') ניסה גילעד להבין איך יכול להיות שדוקא הוא, שבנה לעצמו שם של אחד שמקפיד על איכות, מצויינות, ומקצועיות, ללא פשרות, נפל בפח של בחורה שחצנית וסקסית במיוחד...
גלעד השיב לעצמו שזה שהיא כוסית לא אומר שהיא לא תהיה טובה בעבודה ודוקא יכול להיות נחמד שמישהי כמוה תסתובב פה...

למחרת בבוקר מצא את עצמו גלעד שם אפטר-שייב לפני שהוא יוצא לעבודה, למרות שהוא בכלל לא התגלח, מודד 3 חולצות שונות מול הארון ומבטיח לעצמו לחזור להתאמן בחדר כושר כדי להוריד את הכרס הקטנה שצצה לה פתאום בגיל 30...

כשהגיע גלעד למשרד הוא גילה התקהלות לא אופיינית של גברברים צעירים סביב העוזרת האישית החדשה שלו. להפתעתו גילה גילעד מן עקצוץ של קנאה וחוסר שביעות רצון מהעובדה שהכל העובדים שלו פתאום רוחשים סביב הנערה החדשה במשרד...
גילעד ניסה לשוות לעצמו נימה קלילה והומוריסטית כשרטן לעברם 'טוב חבר'ה לעבודה אני לא משלם לכם משכורת עתק בשביל שתפלרטטו עם יעלי...'
הבעיה שגלעד נשמע לעצמו בכלל לא קליל והומוריסטי... להפך, הוא נשמע לעצמו קנאי ומריר על שיעל מפזרת את חיוכיה המקסימים לעובדים שלו...

המשרד של גלעד והמשרד של יעל היו מחוברים במין מחיצת זכוכית כשהמשרד של יעל משמש מעין מעבר בין המסדרון כניסה לבין המשרד של גלעד. ובמילים אחרות: כל מי שנכנס לגלעד חייב לעבור אצל יעל, ולהיפך: כל מי שיוצא מגלעד (כולל גלעד עצמו...) חייב לעבור שם...
גלעד שם לב שכבר ביום הראשון הוא ניצל כל הזדמנות לצאת ולהכנס, להתנדב לעזור לה, להסביר לה דברים... להפתעתו קלט גלעד שיעל פיקחית מאד, קולטת מהר, ובקיצור משתלטת על העניינים במהירות מפתיעה... שלא לומר מופרזת...
כשכבר חשב גלעד שהכל בסדר והיום הראשון עם יעל עובד על מי מנוחות בלי אפיזודות הזויות האינטרקום שלו צלצל. זאת היתה יעל.
'כן יעל...' הוא ניסה לשוות לעצמו טון תקיף וסמכותי...
'תכנס אלי בבקשה...' ענתה יעל את התשובה הכי לא הגיונית... את המסקנה הזו הסיק גלעד בזמן שרגליו צעדו את המרחק הקצר למשרדה של יעל...
הוא הביט בה במבט שואל. לא מבין אם עליו להיות עדיין מופתע מהחוצפה שלה. יעל חייכה את החיוך הסקסי שלה ואמרה: 'תצלם לי בבקשה את הדף הזה בשלושה עותקים...'
'יעל... את עובדת אצלי או אני אצלך?...' ניסה גילעד לצאת בהומור מהמבוכה שלו... משוכנע לחלוטין שהיא רואה כמה הוא מסמיק וחרמן... מוחו מנסה לשוא למצוא טיעון הגיוני למה שקורה... אולי היא לא יודעת להפעיל את המכונת צילום הרי היא חדשה ('איזה שטויות' ענה גלעד לעצמו... בודאי שהיא יודעת לתפעל את ההמכונות צילום... כמעט כמו שהיא יודעת לתפעל אותך, חרמן שכמוך...)
'בוא לא נכנס כרגע להגדרות מחייבות...' ענתה יעל
גלעד צילם לה את הדף. בשלושה עותקים.
'תודה. זהו בינתיים...' אמרה יעל. בלי להרים את עיניה לכיוונו.
גילעד חזר המום למשרדו ונחת בכבדות בכסא שלו. הוא חייב לעשות משהו. ככה זה לא יכול להמשך. אבל מה???...