זן ואומנות אחזקת המנוש

כל אותו ערב ישב גלעד בביתו המאובזר וההייטקי דרוך ונרגז, לא מצליח להוציא ממחשבותיו את הנסיכה המושלמת שלו יושבת באיזה פאב עם מישהו אחר...

באיזשהו שלב הוא התחיל לדמיין איך הדייט שלהם מתפתח בצורה גרועה ואיך יעל מתקשרת אליו ופוקדת עליו להגיע ולהושיע אותו.
אבל זה כמובן לא קרה. והיא גם לא התקשרה למחרת. וגם לא במוצ"ש...
בכוחות עילאיים התאפק גלעד מלהתקשר אליה שוב... משום מה היתה לו הרגשה פנימית חזקה שאין טעם שיעשה את זה כי היא לא תענה לו.

ביום ראשון בבוקר הוא הגיע בבוקר למשרד רק כדי לגלות את רן תדמור יושב במשרד הריק של יעל עם פרצוף של חתול שסיים לנשנש קערת שמנת...
'יעל כבר פה?..' פלט גלעד בעצבנות...
'לא...' השיב רן בחיוך ממתיק סוד
'היא ביקשה ממני למסור לך שהיה לה סופש סוער והיא מותשת לגמרי וכנראה לא תגיע היום...'
למזלו של רן תדמור לא היה תת מקלע בידיו של גלעד...
הוא שוב קלט איך יעל מסובבת אותו על קצה האצבע... הרי היא שוב שלחה את ההודעה הזו דרך רן כדי להתעלל בו...
גלעד החזיק מעמד עד הצהריים עד שנשבר והרים לה טלפון.

'איך את מרגישה?... הוא שאל אותה
'יותר טוב, קצת תשושה מהסופש...' ענתה יעל וגלעד הרגיש עוד חרב בבטן..
'תקשיבי יעל ... בבקשה תבואי... אני חייב לראות אותך...'
'אני רוצה לשמוע אותך מתחנן שאני אגיע. אני רוצה לשמוע אותך מתרפס...'
גלעד וידא שהוא לבד באזור ואין אף אחד במסדרון ואמר
'בבקשה יעלי... אני מתחנן לפנייך שתגיעי לפה... אני לא יכול בלעדייך... אני מוכן לעשות הכל כדי שתגיעי...'
שתיקה השתררה מהצד השני

'אז קודם כל אל תקרא לי יעלי כי אני לא חברה שלך, ודבר שני אני רואה שאני צריכה ללמד אותך להתרפס כמו שצריך. ככה לא מתרפסים...
'אז באה ללמד אותי?...' ניסה גילעד שוב, מרגיש את הזין שלו בונה אוהל מדוגם במכנסיים...
'נראה...' אמרה יעל וטרקה לבוס שלה את הטלפון בפעם השניה...

אבל יעל לא הגיעה, וגלעד הכריח את עצמו לטבוע בעבודה. פגישות, ישיבות, ניירת... הוא שקע בעבודה ורק בשש וחצי בערב פתאום קלט שהוא נשאר לבד וכולם הלכו הביתה. הוא ארגן את שארית הניירת למחר, נעל את המשרד, כיבה את האורות בחדרים שכולם השאירו כאילו שאבא שלו חברת חשמל, הפעיל את קוד האבטחה והאזעקה, וניגש לנעול כששמע את קולה של יעל מאחוריו אומר לו: 'יש לך עוד הזדמנות אחת להראות לי איך אתה יודע להתרפס...'