שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

זן ואומנות אחזקת המנוש

א. הבלוג הזה הוא סיפור בהמשכים ולכן יש לקוראו מלמעלה למטה... לא מסובך, נכון?...
ב. מכיוון שהבלוג מתארך ומתארך, פרקיו הראשונים כבר לא מופיעים ולכן קוראי החדשים והטריים מתבקשים להכנס לארכיון של הבלוג ולחפש את הפרקים הראשונים ולקוראם תחילה
לפני 17 שנים. 26 בדצמבר 2006 בשעה 1:01

'מיכלי...' פלט גלעד בהתרגשות...

מיכל צעדה קדימה והניפה סטירה מצלצלת לפרצופו של גלעד.
המפתחות שבידיו עפו. הוא היה בהלם. הוא לא זכר מתי פעם אחרונה הוא חטף סטירה... אם בכלל...
הוא הרגיש שפניו לוהטות מעלבון, מבושה, מתשוקה...
באינסטינקט הוא התכופף להרים את המפתחות שנפלו. ברגע שכף ידו אחזה בהם הניחה מיכל את כף רגלה על כף ידו ולכדה אותה. היא הרימה את כף רגלה השניה ודרכה בכוח על עורפו, מאלצת אותו לעבוד לתנוחת זחילה על הבטן...

גלעד לא העז לזוז. תיקון. הוא לא רצה לזוז. מיכל נעלה נעלי ספורט ישנות, והוא הריח את ריח הגומי שלהן כל-כך מקרוב...
'זה...' אמרה מיכל בשקט 'נקרא להתרפס...'
היא הציתה סיגריה ופקדה עליו להתהפך על גבו...
בזמן שגלעד שוכב על גבו בפתח משרדו מיכל מיהרה לבטל את האזעקה וקוד האבטחה ונעלה אותם מבפנים. היא הביאה כסא והתיישבה עליו כך ששתי רגלי הכסא לוכדות את גלעד... רגלה האחת של דורכת ומשחקת לגלעד בפרצופו, ורגלה השניה משחקת לו בביצים...

'יש לי בשבילך חדשות טובות וחדשות רעות...' ענתה מיכל ואיפרה בנונשלנטיות את הסיגריה שלה על פרצופו של גלעד ההמום והחרמן...
החדשות הרעות מבחינתך זה שאני לא רואה אותך ממטר... אתה מה זה לא הטיפוס שלי... אתה גמד, הכרס שלך שאתה מנסה להכניס פנימה כל פעם שאני באזור דוחה אותי (מיכל העבירה את הרגל שלה מהפרצוף של גלעד לאזור הבטן שלו ונברה לו בכרס... גלעד כמעט התפוצץ ממבוכה וחרמנות...לדעתו, אגב, הכרס שלו כלל לא היתה מוגזמת. היא היתה סבירה לחלוטין ל-32 שנותיו...)
'חוץ מזה...' המשיכה מיכל לחתוך אותו בקולה המתגרה
'חוץ מזה, הנסיון הפאטתי שלך להרשים אותי בראיון ההוא שעשית לי בהתחלה היה מה זה עלוב... ג'יזס, הכמויות ריר שהזלת עלי שם... גמד דוחה שכמוך...

ואני מוכנה גם להמר שבשביל לראות את הזין שלך צריך מיקרוסקופ... חבל שאי אפשר לקחת בזה שיעורים פרטיים אחרת הייתי שולחת אותך לרן...'

מיכל התכופפה ומשכה בכוח ברוכסן המכנסיים של גלעד... איברו שכבר היה קרוב להתפוצצות פרץ לאויר העולם מבעד לתחתונים...
'כמו שחשבתי... ' המשיכה מיכל להשפיל את גלעד
'יש לך שם איטריה ושני זיתים... וזה עוד כשזה עומד... לא רוצה לחשוב מה קורה כשהוא נח, איך אתה מאונן?... עם פינצטה?...'
גלעד היה המום ומושפל... הוא תמיד הדחיק את העניין הזה עם הגודל... שכנע את עצמו שזה בסדר בעמידה... שהוא מחפה על הגודל בטכניקה משובחת...
והנה העוזרת שלו עומדת מעליו, מאפרת לפרצופו אפר סיגריה ומשפילה אותו ואת ממדיו ללא רחמים - והוא חרמן בטירוף...

'בקיצור בוס...' המשיכה מיכל בנחת להשפיל את גלעד
'החדשות הרעות מבחינתך הן שבימים כתיקונם לא הייתי אפילו מוכנה לחרבן לכיוון שלך...'
גלעד לא האמין לצורה שבה מיכל הגתה את הביטוי הזה... לחרבן לכיוון שלו...'
'החדשות הטובות מבחינתך הן שכרגע בנסיבות הקיימות בהחלט יש לי שימוש בך... ואתה הולך לחגוג...
בשניה זו התפוצץ גלעד. המגע של רגלה המשתעשעת בזין שלו, אפר הסיגריה שאיפר על פניו, ההשפלות שחתכו אותו...
המתח של השבוע האחרון... הוא השפריץ כמו שלא השפריץ מימיו....
'אני מכינה לנו קפה ואנחנו זזים...' אמרה מיכל...
גלעד נשאר לשכב על הגב. הוא פחד לזוז...
היא חזרה עם שתי כוסות קפה....
לתדהמתו היא לקחה את הכפית, התכופפה לעברו, גדשה את הכפית בשאריות הנוזל שכיסה את שיער ערוותו והכניסה את הכפית לכוס הקפה שלו...
'תשתה. עד הסוף... כדאי לך...זה בריא... זה פרוטאין...'
גלעד הביט בה במבט מלא אימה. הסטירה המצלצלת לא איחרה לבוא...'
זה בריא. זה פרוטאין... מלמל גלעד לעצמו ולגם מהקפה...
גלעד ציין לעצמו שזו הפעם הראשונה שהעוזרת האישית שלו סוף-סוף מכינה לו קפה

danniella - יפה יפה ....

אהבתי
לפני 17 שנים
Madame T​(שולטת) - קראתי הבוקר את כל הפרקים עד כה, אהבתי!!

יש המשך?
לפני 17 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י