זן ואומנות אחזקת המנוש

יעל הגישה לגלעד כסא וחייכה אליו בעידוד...

הוא לגם מהקפה שלו (שלו במלוא מובן המילה...) באיטיות, מנסה לארגן את מחשבותיו, ובעיקר לעקל את מה שקרה בדקות האחרונות...

מבין מצד אחד שהוא צעד עכשיו עוד צעד אחד לכיוון תהום עמוקה בדמות קשר הזוי עם העוזרת שלו...
ומצד שני הוא לא רואה שום אפשרות אחרת... הוא גם לא רוצה לחשוב על שום אפשרות אחרת...
'אז מה היה היום בהעדרי?...' קולה הנינוח של החזיר אותו למציאות. נראה לו בלתי שפוי בעליל העובדה שהיא פתאום שואלת אותו על יום העבודה...
גלעד ענה לה באריכות, מנסה להרוויח זמן, לחשוב...

יעל סיימה את הקפה שלה והפטירה לעברו: 'טוב את הכוסות תשטוף כבר מחר בבוקר, בוא נזוז... אלי...'
גל חדש של התרגשות עבר בו לשמע הרעיון שהוא הולך להכנס לבית שלה.

גל התרגשות שהעלים לחלוטין את המשפט שאמרה לגבי הכוסות שהוא ישטוף, משפט שרק לפני יומיים שלושה היה מתקבל כחוצפה בלתי הגיונית בעליל...

'תוריד את המכנסיים והתחתונים... אתה יכול להשאר עם החולצה, כי ממש קר בחוץ...'
גלעד הביט בה בחוסר אמון. היא לא באמת מתכוונת שהוא יצא עם מכנסיים ותחתונים מופשלות מהמשרד...
יעל הביטה בו וחייכה.

היא שלחה את ידה לכיוון מפשעתו ונכנסה לו לתוך התחתונים.
איברו שרק השפריץ דקות ספורות קודם כאילו היה גייזר בפארק ילוסטון התעורר מריבצו. היא התחילה לשחק לו בביצים והוא עצם את עיניו בהנאה, מבטיח לעצמו שאם היה חי בסרט היה עושה פאוז על הרגע הזה ונשאר בו לנצח...
ואז הניפה יעל את ידה השניה והעיפה לגלעד (שוב!!) סטירה מצלצלת. ועוד אחת. הפעם משמאל לימין, עם גב היד...
והיד ששיחקה לו בביצים עצרה והתחילה ללחוץ ולמעוך...
גלעד הרגיש תחושה בלתי סבירה של כאב וחוסר אונים משולבים עם הנאה צרופה מכך שהיד של יעל היא זו שמועכת לו את החבילה...
היא המשיכה לחייך בניחותא והיד שלה לחצה יותר ויותר חזק...

גלעד התחיל להתקפל
'טוב, הבנתי את המסר, אני אלך איך שתבקשי...'
מייד הרפתה יעל על הלחץ מהביצים שלו וחזרה ללטף אותם בעדינות.
'יפה' היא ענתה. אתה בחור פיקח. לא סתם הצלחת בהיי-טק...
מוחו של גלעד עבד בקדחתנות.
השעה שבע בערב... בניין המשרדים שהקומה שלהם נמצאת בו כבר ריק. האזור הופך בשעות אלו לאזור בילויים אך המכונית שלו חונה בחנייה האישית שלו בבניין, ככה שעם קצת מזל הם יצליחו להגיע לרכבו בלי שאף אחד יראה את המחזה המשפיל והמביך...

'טוב... זה כבר עומד מספיק חזק...' אמרה יעל, וכשחשב גלעד שתמו ההפתעות להיום, היא הוציאה מהתיק שלה רצועת עור, שבקצה שלה לולאה...היא הלבישה את הלולאה על הזין שלו והתחילה למשוך עם הרצועה...
לגלעד לא היתה ברירה אלא ללכת בעקבותיה...

יעל נעלה והפעילה את האזעקה והתחילה לצעוד לכיוון המעלית כשגלעד, עם תחתונים ומכנסיים מופשלים נכרך אחריה כשהיא מושכת אותו עם רצועה הקשורה לו לזין...
כשנכנסו לאוטו הורתה לו להרים חזרה את המכנסיים והתחתונים, אבל השאירה בידיה את הרצועה הקשורה לזין של גלעד שלא חדל מלעמוד כל אותו זמן...

כל הנסיעה יעל לא דיברה חוץ מהוראות כיוון לביתה... ידה האחת מושכת קלות ברצועה מפעם לפעם כמו עגלון שמכוון את סוסו באמצעות מושכות, וידה השניה משחקות עם הציפורניים בעורפו של גלעד המאושר...
ככל שהתקרבו לביתה (גלעד ידע הכיר היטב את הרחוב הקטן סמוך לאוניברסיטה בו היא גרה) גדלה התרגשותו...

לבסוף כשעצרו וגלעד החנה את מכוניתו, יעל התכופפה לעברו, נישקה אותו על פיו, ואמרה:
'מחר בתשע אפס אפס אתה פה, מחכה לי מחוץ לאוטו, עם דלת פתוחה, ואומר לי בחיוך רחב ואמיתי 'בוקר טוב יעל גבירתי, לאן, גבירתי, אני יכול להסיע אותך?...'
היא חייכה אליו את אחד מחיוכיה המקסימים ויצאה מהאוטו, משאירה אותו מאוכזב, חרמן, ועם רצועה קשורה לו לזין...