סיפורי ניו יורק, או עלילות שרון בתפוח הגדול

אוקי, אמסטרדם חורגת לכאורה מנושא הבלוג שהוא ניו יורק, אבל העיר המקסימה הזאת וחמשת הימים שביליתי בה עם העבד המקסים שלי ש' ראויים לאיזכור.

אני חושבת שפעם, לפני שנים, כתבתי אפילו תיאור של הטיול החביב הזה, אז מי ממכם שנמצא בפורומים כבר שנים וזוכר יכול לדלג...

ש' הוא העבד איתו הייתי בקשר הכי הרבה זמן, הוא היה מקולר לי שנים רבות ואנחנו עדיין שומרים על קשרי ידידות.
נסעתי איתו לאמסטרדם די בתחילת הקשר שלנו, עוד כשהייתי בארץ. לפני הנסיעה עשינו תכנון מקיף של פעילויות שנרצה לעשות שם, הרי התכנון לפעמים הוא מאוד כיפי כשלעצמו.

פגשתי אותו בשדה התעופה סכיפהול כי הוא לא הגיע מהארץ ונסענו למלון החביב בו שהינו במהלך הביקור.

בערב הראשון יצאנו למסעדה מאוד יוקרתית. כשהגיעה המלצרית החיננית שלנו לקחת את ההזמנה היא מיד פנתה אליו כדי שיזמין בשביל שנינו, אבל הבהרתי לה שאני אהיה זו שמזמינה. הזמנתי לעצמי ארוחה מאוד יפה ומגוונת ואז אמרתי לה שהוא יאכל רק ירקות חתוכים בלי כלום, היא נראיתה במצוקה קלה וניסתה לברר מה הוא יאכל עם הסלט, אמרתי לה שהוא לא יאכל כלום, רק ירקות חתוכים.

המנות התחילו להגיע, שלי מוגשות באופן מקסים ונראות מגרות והוא הסתפק בירקות שלו. מדי פעם המלצרית חזרה אלינו כדי לשאול אם הוא בכל זאת רוצה משהו, וכל פעם אני עניתי עבורו שהוא בסדר. ישבנו בשולחן צדדי והשתמשתי בעובדה שעל השולחן הייתה פרושה מפה ארוכה כדי להפיל "בטעות" מזלג מתחת לשולחן (את המזלג שלו כמובן...למה ששלי יתלכלך) והוא ירד במהירות להרים אותו וניצל את ההזדמנות לנישוק מגף אחד שלי. כשהוא חזר להתיישב הבהרתי לו שהמגף השני שלי חש מקופח (אני אוהבת סימטריות) והוא שב למטה ונישק גם את השני.

בסוף הארוחה הוא עשה דבר יפהפה שהתאים לצורת החשיבה שלו ושאל אותי כמה נהניתי בארוחה, אמרתי לו שמאוד נהניתי אז הוא השאיר למלצרית טיפ גדול במיוחד כי אני נהניתי במיוחד (יש לו לב זהב ל-ש').

כבר היה בערך עשר בערב ומתחת למסעדה הייתה כיכר מאוד יפה שבה היו לא מעט אנשים. אנחנו התיישבנו על ספסל בכיכר, יותר מדוייק אני ישבתי על הספסל והוא ישב למרגלותי. תכננו בהתחלה שאם נשב בחוץ הוא ינסה מדי פעם להגניב איזה ליקוק למגב כשאנשים לא יסתכלו. הדבר המדהים שקרה, ואני מניחה שיכול לקרות בעיקר באמסטרדם ולא במקומות אחרים, גם לא בניו יורק שהיא הרבה יותר שמרנית, זה שאף אחד לא שם לב אלינו. לידינו בכיכר היה נער ששיחק בכדור והקפיץ אותו על הברך ועל הראש שלו (והוא באמת היה די טוב). כולם התרכזו בו. באיזשהו שלב הבנו שאנחנו לא האטרקציה ו-ש' התחיל ללקק ולנשק את מגפי בלי להסתיר את זה. כך ישבנו לנו שם, באמצע כיכר הומה אנשים, כשהוא למרגלותי ומלקק את מגפי וגם מי שראה בכלל לא התייחס, הילדון עם הכדור עניין אותם הרבה יותר. אני חייבת להגיד שהיה חלק בי שנפגע 😄

ישבנו שם באותו ערב נעים ונהנינו לנו מהפעילות בינינו.

עד כאן הערב הראשון באמסטרדם.