סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

Honeylingus

A form of boredom advertised as poetry
לפני 19 שנים. 23 בדצמבר 2004 בשעה 23:41

- "שמתם לב שיש לנו בקבוצה אנשים מכל העולם, ארצות הברית, אוסטרליה, אוסטריה, ישראל וגרמניה - וכולם מדברים אנגלית?"
לראיין היו שאלות מוזרות לפעמים.
- "שמת לב שבקבוצה של עשרה יש ארבעה ישראלים? אנחנו ארבעים אחוז מהעולם?" שאלתי בחיוך.
- "רציתי באמת לשאול אותך למה אתם כל הזמן מדברים בעברית. זה לא כל כך מנומס."
- "המממם. משתי סיבות:
א. ישראלים מפורסמים בנשק שלהם, לא בנימוס.
ב. יש דברים שאי אפשר להגיד בשפה אחרת. יש קונספטים שקיימים רק בעברית."
ראיין הסתכל עלי במבט משועשע וביקש הדגמה.
- "הנה למשל המונח in a movie.
הוא מתאר אדם כל כך מנותק, עד שהוא נמצא במציאות אלטרנטיבית שנראית לכל שאר האנשים כמו סרט שרק הוא צופה בו.
ומכאן באות נגזרות:
living in a movie הוא מישהו שכבר עבר לחיות לגמרי במציאות הזו.
eating movies הוא אדם באמצע התהליך ההזוי, עם קריצה אופיאטית,
ו-eaten by movies הוא אדם במצב חמור כל כך עד שהסרטים איכלו חלק מהמהות שלו."
- "חחחחח, איזו שפה מוזרה."
- "רק התחלתי. עכשיו דמיין לעצמך שאין לנו 'עבר מושלם מתמשך'."
אחרי שנכנסנו ויצאנו ממערת העטלפים, וכמעט ראינו דוב, חשבתי על זה שבעברית יש ארבעה זמנים:
עבר, הווה, עתיד וציווי.
כן, כן.
לחובבי ה-BDSM מוקצה רבע מהשפה. איזה כיף! :-)

Bloody - :)
לפני 19 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י