לפני 19 שנים. 15 בפברואר 2005 בשעה 13:25
"אז השופט יישב בדין"*
אני מחזק את הקשרים. היא גונחת.
"שתקי!"
היא לא רגילה להיצלב, אבל כולם חוטאים.
"כל החבוי ייתגלה"
הסכין רוקדת לי ביד בחדווה שקשה לי להסתיר.
בחיתוך מהיר אני מסיר את התחתונים שלה.
"תפסיקי ליבב!"
"וכלום לא יישאר ללא-עונש."
אני מתקרב אל הצוואר שלה, נושם עליו אויר חם.
האצבע שלי מטפסת במעלה הירך הרוטטת שלה.
כשהיא נאנחת שוב אני מתרחק, חזרה אל הכיסא שלי, יושב בשילוב ידיים ומסתכל עליה שעות.
* וולפגנג אמדיאוס מוצארט, K.626 , "יום נורא" - Dies Irae.