ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

זיונים ושאר ירקות

זונה. אבל רק שלך.
לפני 14 שנים. 25 במרץ 2010 בשעה 17:10

לאט לאט אני מבינה כמה קשה לי לכתוב אמין על חוויות שלא חוויתי על בשרי.

כמה שאני מנסה (תרגעו, זה לא דברים שעלו לפה, מדובר על סקיצות שלא ראו אור) זה נשאר פלקטי, ריק, שטוח, משעמם.

איך אפשר לתאר תחושה של דבר שלא חשת? לדמיין איך תרגישי? אבל אז אני חווה את זה, וזה לא מרגיש בכלל כמו שדמיינתי שארגיש.

אז אני מבינה כמה כשרוני צריך להיות כדי לעשות את זה באמת.

כמה זה רחוק ממני.

ואז אני נהיית עצובה.




(ולא, לא טעיתי בכותרת. ה-א' בכוונה)

כמהה לאהבתך - אני נתקלת לא אחת בשאלה שמקוממת אותי מאוד
אם מה שכותבת בבלוג שלי אמיתי
ותשובתי: שאין לי דמיון פורה להמציא את מה שאני חווה
לשכתב תחושות שקרו לי - כן
להמציא -לא!

אני מאוד מבינה את מה שכתבת
ולעיתים מאוד רחוקות מצטערת (אבל בכלל לא נעצבת) על שלא יכולה לכתוב פנטזיות למרות שההעדפה האישית שלי היא חוויות מציאותיות שאני מרגישה וחווה בזמן אמת.
לפני 14 שנים
מרוככת​(נשלטת) - אינני נעצבת בשל חוסר יכולתי לכתוב פנטזיות.
מעציבה אותי ההרגשה שאני חסרת כשרון ביחס למי שיכול.
זה הכל.
לפני 14 שנים
רצסיבי​(נשלט) - את לא צריכה לנחש איך תרגישי או איך היית מרגישה בסיטואציה.
את גם לא אמורה.
את בכלל לא צריכה לכתוב עליך.
תכתבי על רינה, או שגית, או מרים החשמונאית. איך היא בסיטואציה מסוימת, מרגישה או כואבת או חווה או אוהבת.
ואז אין נכון או מוטעה.
יש סיפור, עם גיבורה שהיא לא את, שחווה משהו שאת לא, ויוצאת עם זה החוצה, לעולם הרחב, הוירטואלי ש-פה.
לפני 14 שנים
Yohan - גם חלומות הם לרוב לא אמיתיים ובכל זאת לפעמים קורה כשמתעוררים ואומרים, וואו זה היה ככ מציאותי!
למרות שזה לא באמת קרה, אפשר לחוש את זה, להרגיש את זה .

לפחות אצלי...
לפני 14 שנים
צ'ורני​(אחר) - ככל שהאחיזה של הפוסט במציאות גדולה יותר, יותר קל לי לכתוב אותו.
לפני 10 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י