חלומות בהקיץ

עוד יום עבר ועוד שיא נשבר, אני מתחיל ללמוד להנות ממה שעושה לה טוב.
והחיים שלי דבש, הרגשתי די תקוע בהם בתקופה האחרונה לפני שהכרתי את גבירתי,
ועכשיו אני שוב מרגיש ממריא בתוכם, פול פאוור, מתקתק כל מה שצריך,
לכאורה כל הדברים חוץ ממנה הרבה פחות מעניינים, אך למעשה אני מתפקד הרבה יותר טוב.
היום נזכרתי בתקופת המסיבות, גם איתה מצאתי משותף בתקופה הנוכחית,
לא שהתחלתי לחפור עוד פעם בקצב, אבל אני בהחלט זוכר איך עפנו שם על החיים,
חיים משבת לשבת, אוכלים את ימי החול באמצע בלי להרגיש, מין ריחוף של המיינד,
מתפקדים כמכונות נושמות ועושים מה שצריך, רק כדי להגיע לשבת הבאה, למסיבה הבאה, לקרטון הבא.
מה שמזכיר לי מחשבת צהריים, בדרך כלל כשאני הולך לכיוון מסוים אני מתמסר לו עד הסוף,
כך גם במסירת עצמי לידיה. לכן גם מאוד קל לי להיות ממושמע ומקבל, וזה לא כל כך מפתיע אותי שהמקום היחיד שיש בו חריקות בא מכיוון השכטה, אבל זה כן מבאס אותי, אפילו בלי קשר אליה,
אלא רק בתחושת כמה זה משמעותי לי, כמה אני תלוי בזה, בנושא הזה ברור לי שאני מאמין בה,
הרבה יותר מבעצמי, ויודע שהיא תדע להוציא אותי מהתלות הזאת.
אתמול היה אצלי חבר, אחד לבד, ככה הכי טוב,
דיברנו קצת על ההרים, סיפרתי לו על הזבוב שהתעקש להזכיר לי משהו לפני כמה ימים,
הוא שאל אותי איך אני מפרש את זה,
אמרתי לו שמבחינתי העולם החיצון אכן משקף את הפנימי,
וכשאדם חי בהרמוניה פנימית אף זבוב לא יטריד את מנוחתו,
ולכשיציקו הזבובים, הבה נבדוק בתוך עצמנו מדוע.
הוא הודה לי על משל הזבוב, זה ריגש אותי.
בכלל נהייתי רגשנית בזמן האחרון 😄
נראה לי בא לי לכתוב קצת היום