דברים שכתבתי

בלי לומר מילה. אדונה עלה על המיטה, מעליה, הזין שלו נח על גופייתה, הוא תפס את הגופייה בשתי ידיו וקרע אותה ממנה במהירות, בקלות מפתיעה, היא הסתכלה עליו בעודו עושה זאת, על שריריו, על גופו.
ולאחר שזרק את גופייתה הקרועה הצידה, היא הרגישה את הזין שלו נח על בטנה ובין שדייה, ומסתכלת ישר אל פניו הגבריות, אשר מביטות בה בחזרה.
הוא החל לזוז עם ברכיו אחורנית, והיא החלה להרגיש את זוג אשכיו הכבדים מלטפים את בטנה התחתונה, את שפתייה התחתונות, ואז, לאט לאט.. מרגישה את גזע הזין שלו על שפתיה, ועוד.. ועוד.. הזין הזה פשוט לא נגמר.. היא חשבה לעצמה, עד אשר נעצר.
כיפת הזין שלו נחה על שפתי הכוס המשתוקק שלה, מעבירה בה עוד גלים של עונג וציפייה.
ולפתע, נזכרה לפתע בבהלה, "חכה" אמרה במהירות, ושוב תיקנה, "חכה אדוני"
"מה קרה, זונה שלי?"
"אני.. אני לא.. אני לא על.."
"גלולות" הוא המשיך.
ודנה, שוב, בפעם המי יודע כמה נשארה פעורת פה, המומה, חסרת מילים, משותקת.
"את לא על גלולות, אני יודע" אמר, וחזר לשתוק.
"זה מטורף, זה מסוכן", היא חשבה לעצמה.
"מה הוא חושב לעצמו."
"אלוהים, הזין הזה שלו, שוב, על השפתיים שלי, מה הוא עושה עכשיו, הוא מפשק אותן, הוא מעביר את הכיפה הגדולה שלו מעלה ומטה ביניהן.. די.. אני לא מסוגלת יותר"
וכך הוא המשיך, משחק עם הדגדגן שלה, מפשק את השפתיים שלה, מעביר את הזין שלו על פתח הכוס הבוער שלה, מכניס קצת, ושוב מוציא, ומשחק איתה ככה.. למעלה ולמטה.. גורם לה לנטוף בצורה בלתי נשלטת.. לייצר שלולית תחתיה, שלולית אשר אף הרטיבה את ישבנה הקטן.
"אני לא אכניס אותו" אמר.
ודנה, שוב מופתעת, מסתכלת אליו בתהיה.
"אני לא אכניס אותו, עד שתתחנני שאני אכניס אותו" אמר.
מי הוא חושב שהוא?! זעקה לעצמה בשקט.
למה ההתעללות הזו?!
וכך הוא ממשיך, מדי פעם תופס את פטמתה, מתקרב אליה עם פיו ומנשק ומלקק אותה, כאילו יודע בדיוק על איזה כפתורים ללחוץ.
היא לא ידעה כמה זמן נמשך העינוי/עינוג הזה, היא שבה לנשוך את הכרית כמקודם, עוצמת את עיניה, מתאפקת שלא לבקש את שאסור לה.
הכוס שלה כבר בער להתמלא, השתוקק, נזל, נטף, להט.
היא בחיים לא הרגישה ככה, שהיא כל כך צריכה זין. בתוכה, עמוק, שידפוק אותה חזק. שימלא אותה.
לעזאזל, דווקא עכשיו הוא לא אונס אותי?! אבל לא, אי אפשר. אני, אני אכנס להריון..
מבולבלת, משתוקקת, מרגישה את הזין העבה של אדונה, נכנס לא נכנס, משחק בה, משגע אותה.
ואז שוב, האדון הפסיק עם המשחק הזה.
"רק רגע" אמר, וניגש אל ידה השמאלית, משחרר אותה, "ועכשיו גם את אלה" אמר, ושיחרר את רגלייה מהבדים שכבלו אותן לפינות המיטה.
דנה נשארה מפושקת, כאילו נשארה קשורה, והמשיכה להביט לתוך עינו.
"ועכשיו, נמשיך" אמר, ועבר לשכב מעליה.
דנה הרגישה את גופו החסון מעליה, את חזו על חזה, את הבל פיו סנטימטרים ספורים מעל פיה, את עיניו מעל עיניה, את הזין שלו שוב, בפתח הכוס שלה.
הוא החל ללטף את ראשה ולנשק את אוזנה, עושה את כל הדברים שהיא כל כך אוהבת, כאילו קורא את גופה, את נשמתה, את מחשבותייה.
"אני תכף מתפוצצת" היא חושבת לעצמה, ומבלי שתוכל לשלוט בעצמה, רגלייה החטובות החלו סוגרות על רגלייו, מושכות אותו אליה, לתוכה, כאילו כבר לא יכולה לחשוב בהגיון. ההגיון נשאר בחוץ.
אבל האדון, לא זז.
הוא חזק, חשבה לעצמה.
"אמרתי לך, את צריכה לבקש, לא יעזרו לך מעשים, רק תחנונים"
דמעות של השתוקקות זלגו מעיניה, היא הרגישה כל כך כנועה, כל כך חסרת אונים.
מה אני עושה?! זה לא.. זה לא.. חשבה, וכבר לא ידעה איך להשלים את מחשבותייה, ואיך לחשוב בהגיון, ומה נכון, ומה לא נכון. ומה טוב, ומה רע.
רק ידעה דבר אחד, שאם היא לא מרגישה את הזין הזה בתוכה, ועכשיו, היא פשוט מתפוצצת לאלף חלקים.
"תכניס אותו אדוני" אמרה בשקט, וסובבה את פניו הצידה, מתביישת.
"לא שמעתי דנה'לה, יותר חזק"
"תכניס אותו אדוני, בבקשה. תזיין אותי, תזיין אותי כבר, בבקשה, אני מתחננת.."