אני מנסה להעלות בתוכי תיאור פואטי של הסשן של אתמול- אבל שום דבר לא עולה ובא.
מה כן עולה?
אני שולט חדש, מאוד חסר נסיון. לכן ההשקפה שלי על שליטה לפני חווית עולם הBDSM עדיין טריה בראשי. להיות שולט, או 'סדיסט', זה לא מה שהייתי מצפה לו.
הסשן של אתמול נמשך שעתיים ודרש המון תשומת לב, המון דאגה והמון המון אהבה.
מדהים שאפשר ללטף עם כל מלקה. לעטוף בצמר גפן של אהבה על ידי ניקוד התודעה של הסאבית בהבזקים כמעט בלתי נסבלים של כאב. להתמסר ולהעניק את הרגשות המוחלטים ביותר באמצעות דחף עז לפגוע.
הסאבית נמצאת במקום כל כך רגיש, כל כך פגיע ובו בזמן היא חזקה ואלוהית. היא חוזרת להיות ישות המתקיימת מחוץ לזמן, לחלל, מחוץ למגבלות הגוף השברירי שלנו. ככה שמי בסופו של דבר הוא ה'חזק' יותר במהלך הסשן?
אם כך האם אני באמת יכול לעשות סשן מתוך מקום של שליטה?
כאשר מתרגלים דיבוק או הגעה לתודעה שמיימית- ישנו עוזר שתפקידו לקרוא לישות פנימה, או לסייע לאיש הרוח לנסוק על כנפי הטקס בדרכו לאקסטזה. על העוזר לשמור על איש הרוח, לכוון אותו וליצור את התנאים הרצויים לסוג זה של עבודה. בסופו של דבר יש לנו איש רוח המגיע לקדושה והתעלות בעוד העוזר(כבודו הרב המקומו מונח) הוא בעצם אלמנט מאוד "טכני" בתהליך.
אתמול דווקא הרגיש לי יותר כאילו אני מעניק טיפול- הרגשתי יותר כמו תרפיסט, מאשר עוזר או 'סדיסט'. אך זה כבר אישי ולא ארחיב בנושא.
לפני 14 שנים. 18 במרץ 2010 בשעה 10:00