זהו , אחרי אינספור לבטים מחשבות , ובעיקר מעט שיעמום רגעי, החלטתי להתחיל לכתוב בלוג . אני חושב שזו דרך מצויינת לתעד את חיי , לשפר קצת את יכולת הביטוי שלי בכתב וגם את מהירות ההקלדה.
אני בן 24 ( אוטוטו 25 ) סטודנט , וגר עם 2 שותפות .
אחת לומדת תקשורת נקרא לה השחרחרת, ואחת נקרא לה הבלונדינית .
אני מוכרך להודות שהדינמיקה החברתית אצלנו בדירה היא כל כך אבסורדית שאפשר להעסיק פה סוציולוג במשרה מלאה שינסה לפענח מה קורה כאן .
אתחיל במספר דוגמאות . נקודת חיכוך מספר אחת : המטבח .
השחרחרת מאמינה שהפח מתרוקן מעצמו , שהכלים באופן פלאי מתנקים מעצמם ואז משגרים את עצמם בחזרה לארון .
הבלונדינית כבר מזמן וויתרה על לנסות לשמור את ניקיון המטבח , ובחרה בטקטיקה מאד ייחודית .
היא פשוט לא אוכלת שום דבר בבית ,למעט יוגורט בבוקר . שזה, אני מוכרך להודות, גישה לא רעה , היא גם נמנעת מלהיכנס לבוץ שנקרא מטבח , וגם יורדת במשקל .
במהלך השנה גיליתי שישנו איזשהו חוק לא כתוב בין שותפים שאומר שאסור לדבר על המטלות המשותפות . המטלות כנראה יתבצעו איכשהו מעצמן .
מכיוון שתחזוקת המטבח הפכה להיות עניין שלי ושל השחרחרת , החלטתי לשבור את החוק .אחרי שווידאתי שאכן כל הכלים בכיור הם שלה , ניגשתי אליה ואמרתי לה שאני מבקש (בנימוס רב , אני מוכרח להודות ) שתנקה את הכיור . היא הסתכלה עלי במבט חצי מופתע חצי המום ואמרה לי :" מה ?!!!" . חזרתי שוב על דברי , וביקשתי שתנקה את הכיור . היא השיבה :" אני אנקה אותו כשיהיה לי זמן לנקות אותו " . כעת נפרשו בפני 2 דרכים: האחת להתעצבן ולומר לה : " את תנקי אותו עכשיו יה זונה ! נמאס לי שהכיור מטונף כדרך קבע, ונמלים מסתובבות בו חופשי " , והשניה , לשמור על קור רוחי ולומר :" מפריע לי שהכיור מלא " ואפילו להוסיף חיוך .
בחרתי באופציה השניה .
אני מאמין , שצעקות אינן מביאות לאפקט הרצוי . והפלא ופלא, אחרי שעתיים , הכיור היה מבריק .
אני מאמין שהחוק הלא כתוב בנוגע לשיחה על מטלות משותפות , נובע מאי הרצון להיכנס לעימות עם השותפים שאיתם צריך לחיות יום יום. בדרך כלל דיון בנושאים האלה סוחף אמוציות וכעסים , והטונים עולים די מהר . אני עוד מאמין , שאם מתכננים את השיחה מבעוד מועד , עם תשובה נעימה לכל תגובה מתלהמת , ניתן להפוך את השיחות העלה לרצויות ומועילות .
על עלילות התנור , קו הטלפון והמלפפונים שלי במקרר בפרק הבא של החתולים הסמוראים ...
היום עשיתי מבחן בסטטיסטיקה , מהמבחנים הקשים והמלחיצים שעשיתי אי פעם . המרצה נתן לנו 12 שאלות ללא בחירה לפתור בשעתיים וחצי , מה שמשאיר בדיוק 12.5 דקות לשאלה . המרצה ד"ר לסטטיסטיקה , עולה מחבר העמים , עם חוש הומור פריקי לחלוטין, נכנס לכיתה באמצע המבחן . הוא עומד ושואל :" יש שאלות ?" . המבחן היה כתוב טוב , לא היו שאלות . הוא מחייך אלינו ואומר בנימה צינית :" עכשיו תורכם לתת תשובות , אני עניתי שנה שלמה " .
בסופו של דבר ובאופן מפתיע , הצלחתי לענות על כל השאלות . פתרון אחרון הגיע דקה או שתיים לפני מועד ההגשה . אני לא יודע כמה מהתשובות שלי נכונות . רווח הסמך להתפלגות מעריכית של ציון מעל שמונים שווה למומצע הזמן שישנתי בלילה פחות סטיית התקן של כלל הסטיות בכלוב . טוב נראה לי שלמדתי קצת יותר מידי .....
בכל מקרה אני מקווה לטוב .
לפני 18 שנים. 22 ביולי 2005 בשעה 21:09
