שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

דברי הימים והלילות

הבלוג בו אתעד את חיי, אחלוק ואשתף הגיגים- כולכם מוזמנים!
לפני 13 שנים. 12 באוגוסט 2010 בשעה 20:37

רוצה להכיר גבר אמיתי? חשוב לך שיהיה לך בן זוג שהוא גם אקדמאי שאפתן ומוצלח וגם רגיש וקשוב. רוצה להכיר מתחלף אמיתי בעל ניסיון רב בעולם השליטה שיחבק אותך בלילה?
בא לך מישהו שיבין אותך וידע ללחוץ לך (או להצליף) על הכפתורים הנכונים? ולא פחות חשוב מזה שישקיע בך את מיטב מרצו ואהבתו ?
אז אם את מתחלפת בעלת ניסיון של 3 שנים לפחות בעולם השליטה ואת בין הגילאים 25-28 בלונדינית חטובה גבוהה ושופעת (חובה) ואת מחפשת קשר רציני ומונוגמי בלבד אז יש לנו על מה לדבר!!
אני צחי, מתחלף אמיתי בן 30 צעיר ודינמי שלא יוצא עם כל אחת. אני שרירי חלק ובעל ניסיון וציוד רב בעולם השליטה המחפש להכיר את האחת.
אז אם את מתחלפת שאוהבת לשלוט ולהישלט (או רק אחד מהם) בגילאים 20 – 30 ואת יפה ושופעת (חובה) ומחפשת קשר אז אולי אנחנו מתאימים זה לזה.
כי אני צחי, מתחלף אמיתי שאינו מפחד לשלוט או להישלט, ומחפש את הבחורה שמחפשת גם זוגיות מהנה וגם יחסי שליטה. אז אם את מחפשת אתגר וזוגיות שהולכת להצליח בענק, יש לך אותי.
צחי המתחלף, גבר חתיך והורס, שאינו מתפשר על הבחורות שהוא נמצא איתן בקשר זוגי.
אני מחפש מישהי בין הגילאים 18-35, ששמעה פעם על עולם השליטה וזה נשמע לה מעניין והיא יפה ומושכת (או לא) וחטובה (אך גם עודף משקל משמעותי זה בסדר).
אם התפתחות אישית חשובה לך ואת רוצה לחקור את נבכי נפשך אם מישהו שהוא אינטליגנטי ועמוק ולא סתם איזה מישהו שמחפש זיון אז בבקשה צרי איתי קשר.
אם את מחפשת מישהו שיחבק אותך בלילה במסגרת קשר רציני ומשמעותי אז נראה לי שאני הכתובת (אבל גם סטוץ קצר או מפגש חד פעמי זה בסדר).

אז אם היתה לך אי פעם איזשהי פנטזיה שקשורה לבדס"מ (אפילו אם זה רק ספנק קטן) ואת בין הגילאים 12 – 60, ויש לך דופק אז בבקשה בבקשה בבקשה צרי קשר בפרטי.

למען הגילוי הנאות: כותב הודעה זו נמצא בזוגיות מאושרת, ומסוגל לצחוק על סצינות ההכרויות באתר הכלוב מכיוון שהיום הוא מסתכל עליה מהצד.

לפני 14 שנים. 16 באוגוסט 2009 בשעה 17:43

מהלך שרות המילואים שלי היה לי הרבה זמן פנוי. החלטתי לכתוב את קיצור תולדות חיי. ההרגשה היא שתימצתתי מאד ובכל זאת יצא פוסט ארוך למדי.

לסבלניים שביניכם

תהנו.

לפני 14 שנים. 2 במאי 2009 בשעה 19:35

רציתי לספר כאן על חוויה שעברתי בגיל שבע או שמונה (אני לא באמת זוכר) שמעולם לא סיפרתי עליה לאיש. אני לא יודע לומר למה לא סיפרתי עליה לאיש. אני מניח כי אף אחד לא שאל.. .

אז ככה , כשהייתי בן שבע או שמונה הייתי אצל חבר ושיחקנו בקשירות. מכיוון שהיינו בני שבע/שמונה לא היה למשחק הזה שום קונוטציה בדס"מיות. זה בהחלט היה משחק ילדים תמים. הרעיון היה לראות מי יצליח לבצע קשירה כזו שהשני לא יצליח להשתחרר ממנה בכוחות עצמו. מכיוון שהיינו ילדים לקשור מישהו כך שהוא באמת לא יוכל להשתחרר היתה משימה לא פשוטה. זה היה משחק חברי, רק אני והוא בלי מבוגרים בסביבה.
הגיע תורי להיקשר, שכבתי על הבטן עם ידיים מאחורי הגב וחברי עשה כמיטב יכולתו כדי לקשור את ידי מאחורי הגב. הרגשתי תחושה מאד נעימה באזור המפשעה. לימים תחושה זו תתפרש כגירוי מיני, אבל זה יקרה רק בגיל 12-13 עם תחילת גיל ההתבגרות. הגיל בו הורמונים ישתפו את גופי ויגרמו לי לרדוף אחרי המין הנשי כנגד רצוני וכנגד שיקול הדעת הטוב שלי. מאד נהניתי מתחושה זו. חברי סיים לקשור אותי והגיעה זמני לנסות להשתחרר. התחלתי להתפתל ולנסות להשתחרר מכבלי. האיבר שלי היה זקור והשתפשף להנאתו בשטיח שמתחתי. לפתע, הרגשתי פעימות באיבר המין שלי. לא הבנתי מה הפעימות האלה עושות אך זמן קצר אחרי שהן נגמרו חדלתי לחוש את תחושה הגירוי הנעימה שאפפה את אזור המשפעה שלי קודם לכן. הבנתם נכון ...חוויתי אורגזמה בגיל שמונה. לימים אני אבין שתפקיד הפעימות האלה הוא לשאוב זרע מתוך עילית האשך לכיוון השופכה. זרע שהגוף שלי טרם התחיל לייצר.
מסתבר שילד יכול לחוות אורגזמה עוד לפני שהוא באמת מסוגל לייצר זרע. אחרי שגמרתי אפפה אותי תחושה של רגשי אשמה. אני באמת יודע למה אבל הרגשתי ש-"הגזמתי" . לבסוף הצלחתי להשתחרר המשחק נגמר.

לפני 15 שנים. 17 באפריל 2009 בשעה 12:37

אני חושב שאני יכול לסווג לקבוצות את כל מי שמגיע לספייס בערבי חמישי. אני לא מתכוון לחלוקה נאיבית לשולטים\נשלטים\מתחלפים. הרשו לי להציא את החלוקה הבאה:
1.) הקבועים : אלה לשמגיעים לספייס כל שבוע. אותם פנים מוכרות שרואים כל יום חמישי.
2.) החרדים : בדרך כלל אחד או שניים . לפעמים הם מגיעים עם כיפה שחורה מעור, הם בדרך כלל יושבים הפינה ומסתכלים על הנעשה. להם אין בעיה למצוא משהו שחור ללבוש הם לובשים שחור כל יום.
3.) בני הארבעים : על פי רוב שני זוגות של בני ארבעים שמחפשים לרענן את החיי המין המנומנמים שלהם עם משהו חצוף וחושני.
4.) הונילים : ונילים המחפשים בילוי חריג ומגניב. ניתנים לזיהוי בקלות על ידי הבעות הקבס הנמתחות על פניהם כאשר משהו אקסטרימי מתרחש לידם.
5.) הבחור עם השיער הארוך התיק הגדול והמשקפיים הגדולים. - אני יודע שהוא יכול להיכנס תחת קטגוריית ה- "קבועים" ובכל זאת הוא מושך את תשומת ליבי כל פעם מחדש, והוא די חריג בהופעה שלו משאר באי המועדון.

מישהו יודע להציע עוד קטגוריות ?

לפני 15 שנים. 8 באפריל 2009 בשעה 12:28

ידידתי הלסבית לקחה אותי אתמול למסיבת התרמה למען האגודה לקידום ההומואים והלסביות.
נראה לי שזו הפעם הראשונה שאני מגיע לאירוע כזה. (למען אלא שלא מכירים אותי, אני הטרוסקסואל מוגמר, על אף אי אילו לבטים שהיו לי בגיל ההתבגרות.)
אף אחת מהבנות שם לא ניסתה להתחיל איתי או עשתה לי עיניים. עכשיו, לשם שינוי זה לא מפריע לי כי כולן שם היו לסביות. גם אם היו שם בחורות שאינן לסביות הן בטח היו מניחות שאני הומו ולכן הניחו שאין טעם לנסות להתחיל איתי.
מצד שני ... גם אף אחד מהבנים לא ניסה להתחיל איתי. האם זה צריך להפריע לי ?
ידידתי אומרת שאני פשוט לא נראה הומו. בכלל לא ידעתי להומואים יש לוק מסויים. אלא אם כן היא התכוונה לאלה שהסתובבו שמה בלי חולצה עם זיפים וגוף שרירי וחלק שלא יבייש את את החטובים שבתכנית הישרדות.
בסך הכל היה נחמד לראות משהו שונה, ולתרום למען נוער בסיכון.

לפני 15 שנים. 27 במרץ 2009 בשעה 10:39

אני לא יודע כמה ממי שהיו בספייס אתמול שמו לב לתקליטנית החמודה עם הראסטות שתקלטה בתחילת הערב. (אני אומר תקליטנית כי למילה די.ג'יי אין לשון נקבה). זו הייתה לא אחרת מאשר אלונה דניאל.
כן, זו ששירה "על גגות תל אביב" הושמע ללא הרף במלחמת המפרץ ואני הערצתי אותה בתור ילד בן 12.
הייתה לי אפילו קלטת מקורית שלה. כן כן, קלטת, כזו שצריך להריץ אחורה אם רוצים לשמוע שיר שוב, ולפעמים מריצים אחורה יותר מידי ואז צריך להריץ קצת קדימה עד שתופסים את המיומנות של לדעת בדיוק כמה זמן צריך להריץ כדי להחזיר אחורה שיר. כמה פשוטים היינו לפני עידן האיי-פוד. אני מוכרך לציין שדניאל היא אישה מרשימה מאד. ראשית היא נראית צעירה מכפי גילה (44), והיא עדיין מסתובבת עם ראסטות! גם היום, 19 שנה אחרי צאת אלבומה המפורסם (מסיבה במרתף הארמון), היא פעילה מאד בתחום המוזיקה ואפילו הוציאה אלבום חדש לא מזמן (ליל הבכורה). אולי זה הילד בן ה-12 שבי שעדיין מאוהב בה. לא הרבה אנשים עושים עלי רושם ראשוני קצר טוב כל כך. יש משהו מאד נאים, רגוע, ומסקרן באישה הזו.


שוב היה כיף, שוב הייתי מי שאני . אני מחכה לשוב הבא ....

לפני 15 שנים. 20 במרץ 2009 בשעה 19:45

הגעתי לספייס אתמול, כן כן , צחי החדש זה שנזכר שזה ממש טיבעי כייפי להגיע למועדוני בדס"מ.
פגשתי את ליידי לילית המתוקה שזוהי בבחינת מסיבת הבדס"מ האחרונה שלה בתור רווקה. (מתחתנת ביום שני , כפרה עליה, שיהיה במזל טוב ).

אחת המלכות התחילה לשחק איתי ואני זרמתי עם זה. היא הורידה לי את החולצה וקשרה אותי לצלב.
היה מהנה מאד וכשסיימנו, הפתעה ... החולצה שלי נעלמה . שמעתי שלפעמים נעלם ציוד במועדונים אבל חולצה של קאסטרו ? מי שלקח אותה שיהיה לו לבריאות, הבוקר ניצלתי את ההזדמנות כדי לחדש את מגוון החולצות ערב השחורות שלי וקניתי לי זוג חולצות חדשות ויפות .

שוב הרגשתי נכון, שוב היה לי כיף, ואפילו בציפייה רבה לשבוע הבא , ולמי שראה את החולצה שלי מוזמן להחזיר לי אותה .

לפני 15 שנים. 13 במרץ 2009 בשעה 19:34

אתמול הגעתי לספייס בפעם הראשונה. הביקור הקודם שלי במועדון בדס"מי היה לפני כמה חודשים בנו-לימיט ז"ל . הייתה מסיבת תחפושות שמחה ומושקעת. למסיבה הגיעו האחים בלוז, לוחמים מספרטה, היידי בת ההרים, ושפע של חתולות מין. נהניתי בצורה בלתי רגילה, פגשתי את נטע-לי המקסימה, רקדתי, שתתי, וצפיתי במיטב הפטיש שיש לארץ הקודש להציע. הביקור פתח את עיני, והזכיר לי כמה דברים ששכחתי על עצמי. במשך תקופה ארוכה לא מצאתי לעצמי בת זוג עם נטיות מתחלפות כשלי, ובאופן טבעי מצאתי את עצמי יוצא עם לא מעט וניליות. פתרתי לעצמי את הקונפליקט של לצאת עם ונילית באמצעות שני הסברים .
1.) אם הזמן אני אכניס אותה לסצינה בהדרגה והיא תהנה מזה בצורה כזו או אחרת ונגיע לקרקע משותפת.
2.) אם אני אוהב אותה מספיק, והקשר יהיה לי טוב, אני "אוותר" על ההנאה הזו למענה. אולי אפילו "אשכח" מהנטיה שלי אם אני מספיק זמן לא אחשוב על זה.

היה לי לפני שנתיים קשר חם עם ונילית שנגמר מיד אחרי שסיפרתי לה שאני אוהב קשירות. היא קיבלה את זה די קשה, ולא הצליחה לראות עתיד משותף עימי. היא החליטה שמכיוון שהיא ונילית היא תמיד תחייה בתחושה שהיא לא מספקת אותי מינית ולכן אני לא אוהב אותה באמת. למרות שניסיתי לשכנע אותה (ואותי) שהיא טועה, ברגעים מסויימים הרגשתי לא מסופק מחיי המין שלנו.

הביקור אתמול בספייס הזכיר לי דבר חשוב אחד. לא משנה כמה אני אנסה להדחיק את הנטייה שלי, לא משנה כמה אני אומר לעצמי שאני מעדיף חיים נורמליים,לא משנה כמה זמן אני לא אחשוב על זה , אני תמיד אהנה ואזדקק לבדס"מ.
זה מי שאני, ואני צריך לאהוב את עצמי, לקבל את זה, ולחיות עם זה בשלמות .

מישהי רוצה להצטרף למסע ?

לפני 16 שנים. 1 בדצמבר 2007 בשעה 18:26

כשאנחנו חושבים על עצמנו , וכמה רע לנו וכמה קשה לנו , חשוב שנזכור שיש בעלי חיים אחרים שקשה להם לא פחות.

טרדות של בעלי חיים:

1. מרבה רגליים : אני חייב להשיג דיל טוב על נעליים.
2. פילה : מה ?!! אני שוקלת שלוש טון חמש מאות ארבעים ושבע , שבוע שעבר שקלתי שלוש טון חמש מאות אבעים וארבע .
3. גירפה : הגובה שלי גורם לי להראות ממש שטוחה .
4. אתון : בעלי ממש חמור .
5. נקר : כל אחד פה דוחף את האף שלו .

...

לפני 16 שנים. 30 ביוני 2007 בשעה 14:31

"אני תמיד נועל את נעלי ברגש, כי אני שמח ליום חדש שמתחיל" - נחום גוטמן , שביל קליפות התפוזים.