הרשו לי לחשוף עוד פרט על חיי. אני עובד למחייתי בתור פראמדיק על ניידת טיפול נמרץ. במהלך עבודתי אני מבקר בבתיהם של הרבה אנשים שבדר"כ כלל אינם מסדרים לכבודנו את הבית. הרבה פעמים מספיק לנו דקה או שתיים כדי להתרשם מהמצב הסוציו-אקונומי של החולה , מטיב מערכת היחסים שלו עם אשתו או כל בעיה אחרת שבדרך כלל מופיעה בטלנובלות. פעם אפילו מצאתי רתמת סאדו מעור שנשכחה מתחת לשולחן בסלון.
היום היה לי מקרה משעשע במיוחד . הגענו לאדם בן 78 שהתלונן על כאבים בחזה . הוא סיפר לנו שהוא התרגז לפני שעה וחש מיחושים בליבו .מדובר בחולה לב עם גיליון ארוך . בדקנו אותו והתרשמנו שלא מדובר באירוע חריף .
בבית היתה עוזרת , אישה בשנות החמישים לחייה , ישראלית שנשכרת לנקות לו את הבית ולבשל בשבילו מטעם הביטוח הלאומי .
אחרי שסיימנו את כל הבדיקות ונוכחנו שהכל בסדר , ישבנו והתחלנו לדבר . שאלתי אותו מה הרגיז אותו . מיד קפצה המטפלת החלה לגונן על עצמה . על ראש הגנב בוער הכובע , כך לפחות חשבתי . הוא ענה לי בנחרצות :" מוציאים אותי פה שקרן, אני בגיל כזה לא צריך לעבור כאלו דברים" .
אילו המטפלת היתה שומרת על פיה , ולא מוציאה הגה לא הייתי מסיק מייד שזו היא , אבל היא הייתה חייבת להפליל את עצמה .
המטפלת אמרה :" לא אמרתי כלום רק ביקשתי שיעבירו אותי למישהו אחר "
ואז לנגד עיננו החל קרב התנצחויות
"את אמרת ...."
"אני לא אמרתי ....."
"את ככה וככה ..."
" גם אתה ככה וככה "
עד שברגע המתאים יצא המרצע מן השק והיא אמרה :
" כל מה שאני צריכה לעשות פה זה לנקות ולבשל . מה, אני צריכה לעזור לך עם הסטיות שלך ?!!"
ברגע זה לא יכולתי לעצור את עצמי והתפקעתי מצחוק , אם כי נסיתי להסתיר את זה .
רק דימיינתי שבחדר הסמוך יש לו איזה חדר סאדו שם הוא מסשן בגיל 78 את המטפלות של הביטוח הלאומי. האמת הלוואי עלי שבגיל 78 אחרי שני ניתוחי מעקפים ושלושה צינטורים יהיה לי עוד כוח וחשק להתעסק בזה .
לפני 19 שנים. 7 באוגוסט 2005 בשעה 18:39