|
|
|
כשאמרתי שאני אוהבת חוסר אונים לא התכוונתי לגבס,
למרות שגיליתי שיש פטיש כזה (יש משהו שאין פטיש לגביו?),
אני עדיין מעדיפה שרשראות.
בבית חולים אפשר למצוא דברים קינקיים למכביר,
למשל - מי המציא את החלוק הזה שגם אם סוגרים אותו הכי טוב שאפשר
עדיין התחת חשוף?
או איך תסבירו אחות שמוציאה לי את האינפוזיה, מזהירה שיכאב, וכשאני אומרת
שלא כאב היא מתנצלת 😄
אופטימית בגבס. ועוד אומרים שמחר יהיה חם.
הלכת בבוקר והשארת אותי עם שדיים בחוץ, ועליהם אטבים. אחד על כל פטמה.
בהתחלה הסתובבתי ככה בבית. חרמנית.
הם הכאיבו לי והיו נורא לא נוחים אבל בכל זאת זה היה מחרמן.
אחר כך ניסיתי לעבוד, והתיישבתי ליד המחשב, אבל היה לי קשה להתרכז, אז הלכתי לרחוץ כלים
מה שהתגלה גם כן כמשימה לא קלה כששני אטבים מחוברים לי לפטמות.
כמעט והתקשרתי וביקשתי רשות לאונן, אבל החלטתי להתאפק ולהנות מהסיטואציה הזאת בלי להפוך אותה למשהו אחר.
ואז התקשרת....וכאב לי יותר אבל גם חירמן אותי יותר
וקראת לי זונה וזה עוד יותר חירמן אותי. אני אוהבת שאתה קורא לי הזונה שלך.
וכל היום הסתובבתי עם חיוך.
וחרמנית.
היום גיליתי שלהזמין סושי זה נורא מחרמן...
:)
אני לא אוהבת קיץ.
אני רק יוצאת החוצה וכבר אני רטובה, ואני אוהבת להיות רטובה אבל לא ככה בכל הגוף
כאילו שאני צפה בתוך מרק.
אני את הרטיבות שלי אוהבת ממוקדת.
וגם, בקיץ כולן, או לפחות הצעירות והיפות יותר, נראות כאילו הן בדרך לאיזה מועדון של סוטים,
עם המכנסונים והגופיות האלה. ואז, איפה כל הייחוד שלי? אה?
מצד שני, הקיץ הזה נושא בחובו כל מיני ניצנים של דברים שאני מקווה שיתפתחו יפה,
אז אני מוכנה, רק השנה, לסבול את הקיץ.
נכון שזה יפה מצידי?
חשבתי היום עד כמה ההנאה שלי שזורה בהנאה שלך.
שיש דברים שאני נהנית מהם, אבל נהנית עוד יותר כי אני יודעת מה זה עושה לך.
זה נכון לגבי כל מערכת יחסים, אני חושבת. שההנאה של מי שאיתנו מגבירה את ההנאה שלנו מאותו דבר.
אבל בבדס"מ, זה מקבל משמעות נוספת, כי אני אוהבת להסב לך הנאה.
וכשאני לא מצליחה אני מאכזבת את עצמי, אז מזל שלרוב אני מצליחה 😄
****
מה קורה כשסאבית צוחקת (כי המאסטר שלה הצחיק אותה) באמצע מציצה?
****
היה אחלה סופ"ש
שיהיה שבוע מצויין לכל הקוראים כאן בבלוג, ובכלל
😄
אולי כבר כתבתי את זה פעם, אבל גם אם כן זה לא משנה.
אני אוהבת להיות קשורה. יש בזה משהו שישר מכניס אותי למקום שאני אוהבת להיות בו.
ואני אוהבת שרשראות.
הצליל המתכתי הזה של החוליות שנוגעות זו בזו מאוד מחרמן בעיני.
המגע הקר של המתכת על העור שלי עושה לי נעים.
ואני אוהבת להחזיק חלק מהשרשרת בתוך כף היד שלי ולסגור חזק חזק עם האגרוף. ככה שהחוליות ננעצות לי בתוך היד
בזמן שהמאסטר מצליף, או מכאיב בדרכים אחרות.
פעם שאלו אותי מה אני מעדיפה - שרשראות או חבלים. אצלי התשובה ברורה 😄
בהתנהלות שלנו יש את הבדס"מ המובהק, ששזור כמעט בכל מה שאנחנו עושים.
מדי פעם יש את האיזורים הונילים שלנו.
ויש גם את קו התפר. המקום הזה שבו הדברים צבועים באלף גוונים של אפור.
שם המקום שהצעדים שלי הכי מהוססים.
שם הכאב הוא אחר, חד יותר, לא פיזי בכלל ועדיין נוכח מאוד.
קשה לי להתנהל על קו התפר.
אבל אני יודעת שקורים שם דברים, ואסור להתעלם מקו התפר הזה...
רציתי לכתוב על אתמול. אבל בינתיים באיזו שיחה עם המאסטר היום בבוקר הוא
אמר לי משהו, ואני הגבתי ב ׳פחחחחח׳
ולמרות שבאותו רגע צחקנו על זה, הוא גם אמר שה ׳פחחחחחח׳ הזה יעלה לי ביוקר
וזה קצת מפחיד אותי. התנצלתי אבל לא נראה לי שזה עזר.
אפילו נדמה לי שהניסיון להתנצל רק החמיר את המצב ומרוב שניסיתי לתת הסברים רק
סיבכתי את עצמי.
הסברתי לו שבכלל לא ידעתי שאסור להגיד ׳פחחחחח׳ למאסטר אבל הוא רק שאל אם אני
מתכוונת שהוא בכלל אשם....
אז אם מגיע לי עונש אני אשא אותו כמו סאבית טובה. מי מוכנה להחזיק לי את היד?
(ולא, אין לי מושג מה העונש ומתי יינתן. גם זה עונש בפני עצמו)
את הסימנים שאתה משאיר עלי אי אפשר לראות בעין בלתי מזוינת.
הרי לא משנה כמה תצליף, או כמה ספנקים אקבל, אחרי כמה שעות אפילו
שטפי הדם נעלמים.
הסימנים שאתה משאיר עלי, נמצאים עמוק יותר, במקומות שבדרך כלל אף אחד לא יכול לראות.
אבל אני רואה, מרגישה, יודעת שהם שם.
את הדברים שאתה מלמד אותי אף אחד לא לימד אותי אף פעם קודם לכן.
אני מנסה להיות תלמידה טובה, אבל לפעמים אני חושבת שלא חשוב הציון, חשוב מה לומדים ואיך.
הרבה שמים שירים בבלוג. לי בא לשים כאן פרסומת. מחווה למאסטר שלי. אם תשמעו אותי צועקת 'דקן דקן מיט טעמן' לפחות שתדעו למה 😄
מכינה ארוחת ערב של יום שישי.
אוהבת את התכנון שלפני, את החשיבה של מה כדאי להכין (ושגם יתאים לדיאטה שלי), ומה הולך עם מה,
לפעמים מסתכלת בספר בישול כזה או אחר, לפעמים בא לי מתכון שאני כבר מכירה, לפעמים מחפשת רעיון באינטרנט
(יש כמה אתרים/בלוגים ממש טובים!)
אחר כך מכינה רשימת קניות, הולכת לסופר, מתכננת בראש את השלבים, מה צריך להכנס לאפיה/בישול/טיגון קודם...
הבית מתמלא ריחות של בישול...
זה כיף כשאתה בא לאכול 😄
}{
