לפני 13 שנים. 11 במאי 2011 בשעה 13:41
רגל אחר רגל, והנה צעד,
צעד ועוד צעד, והנה אני הולכת,
ואם אגביר את הקצב אצליח גם לרוץ.
יום אחרי יום, והנה שבוע,
שבוע ועוד שבוע, והנה עבר לו חודש,
ועם עוד כמה חודשים, יעבור הזמן.
ככה, בצעדים קטנים,
המטרה מתקרבת,
נדמה שכבר אפשר לראות
את היעד, גם אם הוא עדיין רחוק.
כבר חצי שנה שאני בדרך,
לפעמים מתעייפת,
אבל לא מתייאשת,
עוברת מהמורות
מטפסת מעל מכשולים
ותוהה
מה יהיה כשאגיע?
