'את יודעת מה יקרה היום? היום נעשה לך הכרות עם חלק מהצעצועים שלי. ואת - את תדרגי אותם לפי מידת האהבה לכל אחד מהם, אז תתרכזי.'
וככה, אחד אחד הם הוצגו בפני. קודם שאראה, שאסתכל איך הם נראים, שאדמיין איך זה מרגיש על הגוף עוד לפני שארגיש. אחר כך הרגשתי, בעוצמות משתנות, שוב ושוב, ויכולתי לכאוב, ולהבין את ההבדל שביניהם על בשרי, ושוב להתפלא ולהתענג על כך שיש כל כך הרבה סוגים של כאב : )
ואני באמצע הכל, מצאתי את עצמי חושבת אם אפשר לדרג אותם לפי כל מיני קטגוריות, למשל, לפי הצליל שהם מפיקים כשהם פוגעים בעור שלי? או באוויר, ממש שניה לפני שהם פוגעים? כי לפעמים, רק מהצליל הזה, באוויר, אני מרגישה איך הגוף שלי מתחיל להגיב.
אז הדירוג (המשוקלל) שלי נכון לאתמול הוא:
כף היד שלך
שוטים (לא ממש משנה איזה)
קרופ
מחבט
קיין
והמרית ממתכת היא במקום האחרון, רק בגלל שהיא ממתכת
אבל אפשר לגלות לך משהו? הרשימה הזאת יכולה להיות שונה לגמרי ביום אחר, כשיהיה לי מצב רוח אחר ותשוקה אחרת לסוג כאב מסויים, לא שזה צריך לשנות למשהו, אבל ככה, אם כבר שאלת, אז שתדע.
וגם – זה נכון שאני אוהבת כאב, נדלקת ממנו, מצפה לו...
אבל זה כל כך הרבה יותר טוב כשאני גם יודעת שאתה נהנה להכאיב לי : ))
לפני 13 שנים. 29 באוקטובר 2011 בשעה 18:46
