נוסעים ברכב, מאחור טרמפיסטית חמודה.
אני חרמנית בטירוף. בימים האחרונים הוא מטריף אותי, ואני כל הזמן מסתובבת חרמנית.
בשקט בעיקר בשימוש במבטי עיניים כשהוא מסתכל על היד שלי ואז על איזור הכוס, הוא מורה לי לאונן ומסביר לי שאסור לה לשים לב למה שאני עושה כשהוא מקרב אצבע לשפתיים בהנחייה לשמור על שקט.
אני מכניסה יד מתחת לחצאית ומתחילה לאונן, בתנועות קטנות, משתדלת ששאר הגוף בכלל לא יזוז.
זה קשה. לא ככה אני רגילה לאונן. גם זה שאני חייבת להיות בשקט קשה לי.
ואז הוא מתחיל לספור. הוא סופר עם האצבעות. קודם מרים אצבע אחת ואז עוד אחת ועוד עד שכל כף היד פתוחה.
כשהוא סופר, אני יודעת שאני צריכה לגמור, אבל הפעם זה אתגר קשה, לא רק כי יש לנו טרמפיסטית תמימה וחמודה במושב האחורי, אלא גם כי כשאני גומרת בדרך כלל כולם שומעים.
הוא מסיים לספור ואני גומרת, בשקט, כמעט בלי לזוז.
הצלחתי? אני מגניבה מבט אחורה. נראה שהיא לא שמה לב. אני מתיישרת קצת בכסא, מסדירה נשימה.
ואז הוא סופר שוב!
היד חוזרת מתחת לחצאית, הפעם זה יותר קשה, כי הפעם השניה היא יותר עוצמתית בדרך כלל.
:)
*וזה גם עשה לי פלאשבק מטורף למישהו שהיה איתי פעם תקופה, ששנא שאני גומרת ברעש. איזה כיף שעכשיו אני עם מישהו שאין לו בעיה שאצרח לו באוזן :)