אחרי שלושה חודשים של חיים משותפים אני יכולה להגיד שכן, זה כיף ללכת לישון כל לילה ביחד, וכשאני פוקחת את העיניים בבוקר לראות אותך דבר ראשון.
זה כיף לארח כאן ביחד, לבשל ביחד, לתכנן ביחד מה נאכל ומה נגיש.
זה אפילו כיף לעשות רשימת קניות ביחד.
והכי כיף זה שמתחת לפני השטח של כל הוניל הזה, יש את השליטה*, שאני יודעת שבכל רגע נתון עשויה לצוץ. וכשזה קורה, אני מזהה את זה לפי המבט בעיניים שלך עוד לפני שאתה אומר משהו, והגוף שלי עדיין מתרגש, עוד לפני ששמעתי מה אתה רוצה (ומאחלת לנו שזה יהיה ככה תמיד). *יש גם שליטה נטו, שלא מעורבבת בכלל עם וניל, ולא מעט ממנה :)
ימים שלמים אני מסתובבת בבית רטובה ונוטפת מחרמנות. כשמגיע האינסטלטור לתקן נזילה (לא אצלי, סוטים), אני תוהה אם הוא יכול להבחין עד כמה אני חרמנית, כשאני עושה קניות אצל הירקן ובוררת את המלפפונים או הגזר וחושבת על דברים אחרים מאשר איזה סלט להכין, אני תוהה אם האנשים מסביב יכולים לקרוא את המחשבות שלי, ומה הם היו חושבים לו יכלו.
זה לוקח זמן לכוונן את מערכת היחסים לחיים משותפים, אבל אני שמחה שאתה כאן לצידי ומעלי.
גאה להיות הכלבה שלך, הזונה שלך, ובת הזוג שלך }{