תמיד אופטימית

נסענו לחברים. לכאורה שבת אחה"צ רגילה. מבררים את הכתובת, מפעילים את הוויז, המאסטר בודק משהו בבגאז'. נוסעים.

פתאום באמצע הדרך הוא שואל אותי אם אני לובשת תחתונים. אני כן. זו נסיעה ונילית, אז תחתונים זה חלק מהלבוש, לא?
הוא אומר לי להוריד. הורדתי.
ואז הוא מושיט את את הפלאג הגדול, השחור. תזייני את עצמך.
קשה למצוא את התנוחה המתאימה מתוך המושב של הנוסע. אין מספיק מקום לפתוח רגליים רחב מספיק כדי להכניס את הפלאג בנוחות (הוא גדול! מאוד!!!). תוך כדי תנועות אקרובטיות אני מצליחה. מזיינת את עצמי, ומתחננת לגמור, ובו בזמן בודקת את הוויז כי יש לו נטיה לזייף לאחרונה ולא להראות את הדרך הנכונה.
זה קשה להתרכז בדרך כשרוצים לגמור. זה קשה לא לגמור כשיש פלאג ענקי בתוך הכוס.

קשה. אבל אפשרי.
:)