השבוע האחרון היה עמוס. אין ספק, לא רגיל.
הוכחות לכך שאני מאבדת את זה:
1. ביום חמישי הלפני אחרון יצאתי "מוקדם" (חמש ורבע) מהעבודה אחרי לילה ללא שינה... כשידעתי שאני עומדת בפני עוד לילה לבן, הייתי חייבת לתפוס כמה שעות שינה. הסתתי את התריסים, הדלקתי את המזגן, נכנסתי לפוך בתחתונים... נרדמתי. אחרי מה שנראה ככמה דקות, השכנים שאני שונאת (אלה שאני אוהבת לעולם לא עושים רעש) התחילו לריב בקולי קולות בשפת האם הסובייטית שלהם.
נזכרתי בבית הקודם-קודם שלי, בשכנה שהייתה מארחת את החבר שלה, רבים ואז מתפייסים. לא ידעתי מה עדיף לשמוע... את הריב או המייק-אפ-סקס.
מכל מקום, השכנים הרעשניים שלי התחילו לריב ואז כנראה לנקות את כל האקווריומים (יש להם חמישה. והאמבטיה שלהם בדיוק כנגד הקיר של המיטה שלי) במרץ.
התעצבנתי, הסתובבתי ובעטתי בקיר ברוגז. לא עזר.
נכנסתי לאחד החלומות הכי הזויים שהיו לי עד כה, וזה כשלעצמו נדיר, בעיקר למישהי שחלמה את נפילת התאומים יומיים לפני שזה קרה, למשל.
חלמתי שאני חוטפת את השכן המעצבן, קושרת אותו סטייל דקסטר ורוצחת אותו. כדי להעלים ראיות, הייתי חייבת לחתוך אותו לחתיכות. מרובעות כמובן.
בעודי מסיימת את המלאכה וחותכת את שאריות החתיכות (כדי שיוכל לרדת בצורה נוחה יותר באסלה, למי שתהה), אני שומעת דפיקה בדלת. משום מה אני פותחת וזו השכנה, אישתו של המאושר שהרגע חתכתי. היא טענה שהיא יודעת שבעלה כאן. ברור שהכחשתי, תוך כדי מבט מהיר בחלל האדום וברצפת הארגמן.
היא חזרה עם שוטר, שפרץ את הדלת ואמר שהם עשו מעקב ושהבעל לא יצא מהבית, כך שהוא חייב להיות פה. הספקתי לנקות את הדם לפני שהשוטר הגיע, אבל נשארה ראייה אחת.
השוטר שאל "כן? אז מה זה?" והוא הצביע על חתיכה בשרנית, שארית לפשע הנתעב. עין. כמובן ששכחתי עין על הרצפה.
"אה, אדוני השוטר, זה כדור גומי למשחק, כזה שמקפיצים! נו, אתה מכיר.... שנייה, אני אראה לך" ואני מנסה להקפיץ את העין כדי שיעזוב אותי לנפשי. כמובן שהעין התרסקה על הרצפה ועשתה צליל "פחחח" מצחיק.
צחקתי בקול.
ואז התעוררתי. וצחקתי בקול.
המצאתי בדיחה שחורה בחלום שלי...
השכנים המשיכו להרעיש. קמתי ועישנתי סיגריה.
2. חלמתי לפני כמה לילות חלום כחול מדהים, מדויק ופרטני על אריק מדם אמיתי.
הוא כל כך מסוקס שאני מרטיבה בעודי מקלידה ברגע זה ממש.
הלוואי והיה חוטף אותי, שותה את דמי ואז שותה את נוזליי. הלוואי והיה חוטף אותי ועושה בי את כל זממיו.
** אנצל הזדמנות זו לבקש מקהל הקוראים לפנות אליי אם אתם דומים לו, או מכירים מישהו דומה לו. או כמובן אם יש לכם קשר אל השחקן ישירות. אני אדע מה לעשות משם...
התעוררתי מיוזעת. הלכתי ושטפתי פנים וראיתי סימן אדום מאוד על צווארי.
3. ביליתי סופ"ש אצל ההורים. ביום חמישי בבוקר, לפני שיצאתי לעבודה, ארזתי תיק לסופ"ש וחיפשתי בקדחתנות אחרי הליפסטיק האדום-כתום שלי. חיפשתי בכל הבית. ובכל התיקים עם התאים הסודיים.
הגעתי היום, נכנסתי הביתה לגלות שהליפסטיק היה על הרצפה במרכז החדר כל הזמן.
אני משוכנעת שיש לי דייר נוסף.
4. לא גמרתי כמה ימים עד ש...
(זה סימן לשגעת מתקדמת אצלי)
5. גמרתי עכשיו, 6 פעמים, בשלושים וארבע דקות.
אני משוגעת.
אבל אני מתה על הראש המעוות שלי. משעשעת את עצמי.
אני יודעת שכשהדקסטר האמיתי שלי יגיע, נכבוש ביחד את העולם ונרצח את כל הרעים. ואז נזדיין על הדם. כמו ערפדית אמיתית.
מואהאהאהאההההההההה.
* הרואה לנכון לאשפז אותי בכפייה, שיפנה אליי בפרטי.
** רשמית, הבלוג הזה הולך לשמש אותי כבמה לחלומות הזויים נוספים. אני חייבת לכתוב אותם, ועדיף במקום שאף אדם נורמטיבי יוכל לקרוא (תתמודדו – לא נורמטיביים שכמוכם). כך יהיו ראיות להציג כשסוף סוף יתפסו אותי...
לפני 13 שנים. 9 ביולי 2011 בשעה 22:01