איד

באופן מוזר, הלילה חלמתי עליך.
מזמן אני לא חולמת מרוב עייפות, ובוודאי שלא חולמת על אנשים ספציפיים בשלב הכרות כל כך מוקדם... אבל קראתי אותך בקפידה אתמול וכנראה שהדמיון והתת מודע שלי הפליג למקומות שלך. אני בטוחה שכשתקרא את זה תראה פרטים רבים שמזכירים אותך.

אתמול כששוחחנו, שלחת לי ורד וירטואלי. משם המשכתי לחלום ההזוי שלי...

אני לא רוצה לספר הרבה על תוכן החלום (זה יעשה פנים מול פנים) אבל היה שם ורד.
חלמתי שאנחנו נמצאים בתקופה אחרת, אם אוכל לתאר את התקופה במילה אחת זו תהיה: גותיקה.
אנחנו אוכלים במסעדה מפוארת ואתה מלטף אותי, מנשק את צווארי ולוחש לי מילות אהבה.
אני לבושה בשמלת מחוך שחורה ארוכה ועונדת תכשיטים יקרים (זוכרת בעיקר את קולר התחרה והאבנים היקרות) ואתה לבוש בחליפה שחורה ומוקפדת.
משם המשכנו לשדרה מוארת מלאה אנשים ומסבאות ופתאום נורא התחשק לי גלידה (אני בחורה של בשר ומלוחים! :)). ומה הקשר לגלידה בכלל בכל התסריט?!
עצרנו בגלידריה איטלקית (?) וכשהוצאת את ארנקך לשלם (למרות התעקשותי הכנה) המוכר גלידה נתן לי ורד אדום.
** ממתי יש ארנקים במאה ה 18?! אני פשוט צוחקת לבד בקול.
בכל מקרה, סירבתי בנימוס לקבלת הורד ושניכם הסתכלתם עליי בפליאה.
כשיצאנו שאלת אותי מדוע סירבתי לקבל את הורד (ממש מרגיש כמו הרווק/ה), אמרתי שזה נבע משתי סיבות:
האחת, הורד היה קטן ומסכן, כמעט נבול. אמרתי לך שאני לא מוכנה לקחת אותו כי העוברים והשבים יראו אותי מחזיקה ורד מסכן ויחשבו שאתה הענקת לי אותו, מה שעלול לפגוע בכבודך.
התרגשת לשמוע אותי וחיבקת אותי ארוכות.
הסיבה השנייה, הייתה כמובן, כי אתה לא הענקת לי אותו כששנינו עירומים תחת אור הירח ועלי הכותרת מלטפים אותי בהינף ידך על הסימנים שהשארת עליי...

לילה טוב יקירי, וחלומות מדהימים ויצירתיים כמו שיש רק לנו...