אסירת תודה

שמחה על השמחה
על החיוך הרגוע
על ההנאה להיות בבית ולהתכרבל ולהרגיש שלווה

כל כך מרוצה מהיכולת להרגיש את כל קשת הרגשות
גם את העצב, וגם את השמחה , ואת האושר שבאינטימיות טובה

הגוף מחייך, הרחם מברכת, הG מסופק, וה P מרוצה
התנדפו הספקות

"מה את רוצה?" שאלתי את עצמי
"פשוט להיות מי שאני" עניתי.

בוקר טוב לכולם

היום פגשתי איש
ושמחתי שזכר אותי
והופתעתי שזכר אותי ואת חיי
והופתעתי עד כמה הוא זוכר אותי ועד כמה אני חלק מחייו כל יום עד היום
והמילים שלו לא השאירו ספק לגבי זה

וכשאמרתי שהפתיע אותי
ראיתי עלבון על פניו

והוא אמר
ציפיתי שתדעי שאת מיוחדת עבורי ואמר למה אני חלק מחייו יום יום,
עד היום
וכבר עברו יותר מתריסר שנים.

חיבוק הפרידה היה חם , וקרוב ואמיתי

אחרי שנפרדנו, התבוננתי שוב על חיי
ושמחתי
אני מותירה חותם בחיים של אנשים

אפילו בחייו.

לרגע הרגשתי עשירה כל כך.

קמתי הבוקר אופטימית
זורחת ומלאת אנרגיות

הילדה הקטנה שלי, ישנה לידי, אוחזת ביד שלי מתוך שינה
התחושה העתיקה של הקרבה הבלתי אמצעית ביני לבינה מציפה אותי.
כאשר היתה בגיל בגן היא היתה מתגנבת למיטה שלנו באמצע הלילה, מתכרבלת בחיבוק שלי ונרדמת רגועה.

הערכה עולה בי לדברים הטובים שבחיים שלי.

הנוחות של הדירה שלי
מכנסי הטרנינג החמות החומות הקרועות שלו
הכרת התודה על האנרגיות שחוזרות אלי
העובדה שיש לי עבודה שמפרנסת אותי
האנשים שאוהבים בחיים שלי
הקרבה הרגשית שלא הולכת לאיבוד
האומץ להרגיש את כל קשת הרגשות
החופש לבכות והיכולת לצחוק ולהנוות
הטעם המיוחד של הפקאנים הטריים שנאספו בקיבוץ, מתחת לעץ של חברה אהובה

המציאות מספקת קשיים (עננים) ודברים טובים (קרני שמש).
היום יכולה לראות את קרני השמש בין העננים.

חבר קרוב שלי מגלה את הנטיות שלו להכנע, את הנטיות שלו להיות נשלט.
זה לא פשוט לו להשלים עם זה ולהכיל את זה.
הוא מספר לי על השיחות שלו עם הפסיכולוגית שלו, ששואלת אותו על הזיקה שלו לבדסמ
הוא מופתע מהאוזן הקשבת והמבינה שהוא פוגש אצלי.
טרם שיתפתי אותו לגבי מעללי בתחום.
הוא אומר "הדברים תמיד כל כך ברורים לך, את יודעת לכוון ולהחליט.... האנרגיות שלך תמיד מחזקות אותי ..."
אני שומעת אותו נושא עינים מעריצות אלי... עיני עבד שמחפש שייכות... עינים של חבר שנמשך למקום בטוח ומעצים...

אני שומעת, מבינה את מה שאני רואה כנראה יותר ממה שהוא מבין את עצמו.
מביטה ולא פותחת את הדלת.
זו דלת שיצטרך לבחור לפתוח אותה לבד.

לפעמים מה שנכון זה לתת לאנשים לעשות את הבחירות שלהם, גם אם התשובה שלי יכולה לקצר את החיפוש
או תקל על הסבל של הספקות.

לפעמים קשה לי לתת למים לזרום ואני מכוונת אותם.
נדמה לי שזה השיעור שלי בתקופה זו
להיות מי שאני , איך שאני ולתת למציאות להווצר מעצמה.
להרפות שליטה ....אני כותבת ומחייכת...
להרפות שליטה ... לפני שנים למדתי להעריך את זה, ואז למדתי לקחת שליטה, וליצור את מה שאני רוצה ולחגוג על זה.
עוד יוסיף ויתגלה.
יש כאן שיעור וגילוי עצמי. שיעור שהדרך לפעול בו לא מובנת מאליה עבורי.
העוצמה וחוסר האונים מתערבבים זה בזה. לפעמים הדרך לעוצמה זה להכיר בחוסר האונים ולהרפות.
בוקר טוב עולם

לא מובן מאליו להיות במקום הנכון

לא מובן מאליו להיות עם האדם הנכון

לא מובן מאליו להרגיש שמה שקורה זה נכון.

הלכתי לישון הלילה במקום שלם ונכון
והתעוררתי מחייכת.

המים במקלחת היום חמים וטובים
נוח לי בבית שלי.
המיטה היתה חמה והשמיכה רכה.
מרגישה טוב עם עצמי.
הלב מלא חמלה והכעס/עלבון התפוגג

הבוקר התבוננתי במראה , התבוננתי לתוך הלב היפה שלי, אני גאה בי, בדרכי, בהחלטות שלי.
ו
אמרתי לעצמי WTF. מותר לאנשים להתבלבל. מותר להם להרוס לעצמם.
אמרתי לעצמי, השפע קיים, תהני ממנו.

בוקר טוב עולם

נוהגת בכבישים העמוסים של יום שישי
ומבחינה בפנים ובמעשים של האנשים המשוטטים בתל אביב.

שמה לב להבעות הפנים, חיוכים קטנים, חיות מחמד שמתופפות לצד בעליהם.

נהנת מקרני השמש, מקולות הכרך , מקצב מיוחד של שישי בתלאביב.

המחשבות אופטימיות, האנרגיות שם, חיוך קטן ושובב מלווה את המחשבות

טוב לי.

אני כנראה עושה את הפעולות הנכונות ואת הבחירות הנכונות.

תרפי. תתמקדי בעצמך. השפע כאן. שפע של חברות ואהבה.

אופטימית

ההתמדה בטקסים קטנים יוצקת משמעויות בפעולות פשוטות.

את זה למדתי בעולם השליטה.
אפשר היה ללמוד את זה במקומות אחרים ובשנים אחרות ,
אבל רק ההתנסות שלי בעולם השליטה הבהירה לי את החשיבותם של טקסים קבועים ואת ההבדל בינם לבין שיגרה.

את שאר המילים אכתוב מאוחר יותר.
עכשיו - טקס קטן.

לאט לאט נוצר היום הזה

בבוקר שלוה
אחר כך שובבות
אחרי זה שמחה
כשאתגרים הופיעו, שמחתי על האנרגיות של השמחה
וכאשר האנרגיה ממלאת אותי, אין אתגר גדול מדי

בין לבין היו מחשבות, חשבונות נפש, ספקות וחיוכים קטנים

היום יכולתי לחוש את אהבה והחברות
היום עשיתי הבדל בחיים של אנשים
היום שמחתי להיות אני.

ימים ארוכים מדי התמודדתי מול החיים והקשיים והעצבות והעייפות

היות הייתי במיטבי
לעצמי
לחברי
למי שבקש להנות מקרבתי

היום שמחתי לחיות

לילה טוב עולם

התעוררתי מלאת מרץ וערנית

במחשבה לאחור - הופתעתי, חשבתי שאהיה עצובה
אבל באופן מפתיע דווקא עכשיו התפזרו אדי הדיכאון ואנרגטיות שקטה ממלאת אותי.

השעה רק 6 בבוקר ואני כבר לבושה , מאופרת , אחרי מקלחת מרעננת והמחשבות שלי ממוקדות.

מה זה אומר על השינויים שאחרונים?
אני לא בטוחה שזה אומר שזה היה הצעד הנחוץ, אבל כנראה שאני מקבלת אותו בברכה.

אני יודעת שאינני יכולה לשאת העמדות פנים. כל אחת והחולשה שלה.
אני יודעת שנפגעתי מאד, בכיתי בימים אחרונים המון, אבל בכי זה רק בכי.
טיפות שיוצאות מהעיניים ומנקות את הרעלים מהנשמה

אולי הייתי צריכה לכעוס עליו, אבל אני רק דואגת .
דואגת כי אני יודעת שהוא ילך לאיבוד וירד מהשביל.
חבל לי, כי אני מרגישה שותפה. כי אני חשה שכבשנו שביל שיוביל אותו למקום טוב בחיים ואני יודעת שהוא עומד להתבלבל, ולהכנס לדפוסים שלו.
תמיד מצער אותי לראות שמישהו משחית משהו שבניתי ואולי הפעם לא בניתי דברים עמידים.

אני רוצה לדעת איך ישן, האם יש לו שמחה בלב או עצב.
אני חושבת שבתחילה תעלה בו שמחה והקלה, כמו מפוטר שלא צריך יותר ללכת לעבודה,
ורק אחרי זה יעלה חלל של מה שחסר ושל מה שנשבר.

ואולי לא.

ושוב אני עוסקת בו במקום לעסוק בעצמי.
אני אופטימית הבוקר.
בקלות אני רואה את הדברים היפים שהחיים מזמנים לי.
אני אוהבת את מה שאני רואה במראה, רק העינים קצת עצובות עדין.

אני מומחית לסגירת הלב והדחקת רגשות. זו מומחיות שאוותר על השימוש שלה כרגע.

לתת ללב להרגיש, להנות מעצמי.
כמה זמן אני מוותרת על דברים שעושים לי טוב. ואין לי מושג למה ויתרתי עליהם.
התשישות של החודשים האחרונים היתה גדולה.

זוגיות נבחנת בעמידות בתקופות משבר, ולא פחות מזה במה שנשאר ממנה אחרי תקופה של השרדות.

הזוגיות הזו היה לה פוטנציאל אבל גם היו בה נקודות תורפה, ולא התמודדנו איתן נכון.

אז מה יש לנו הבוקר?
היו מים חמים וטובים המקלחת הנוחה שלי
התחושה בנשמה רגועה ואני נינוחה
הפנים נינוחות ומוארות
אני נמרצת
הנעלים מאד נוחות לי
הצמיד היפה על היד
אני יוצאת ליום עבודה מחוייכת

בוקר טוב עולם

להרפות
ולהנות ממה שהחיים מציעים
ולהיות רגועה בקשר למה שלא בשליטתי.

פעם שמעתי תפילה
"תן לי את האומץ לשנות את מה שניתן לשנות,
את השלווה לקבל את מה שלא ניתן לשנות
ואת החוכמה להבחין בין השנים"

מילים יכולות לפתוח שער,
לברוא עולם או להרוס אותו.

מילים, עם מבט ואהבה יכולות לתקן ולסתום סדקים.

אסירות תודה על המילים