לפני 14 שנים. 2 במאי 2010 בשעה 18:43
אני גרה ברחוב קטן ושקט, בקומה שלישית.
מחוץ לחלון שלי יש עץ מכנף גדול.
וליד העץ - ממש בגובה העיניים, יש פנס רחוב, שמאיר את שוליו של העץ.
פרפרי הלילה, מהזווית הזאת, זוהרים גם. הופכים לגחליליות עירוניות.
לפעמים, בסוף היום, אני מסתכלת מהחלון, על הרחוב השקט והעץ המוזהב והפרפרים
ונזכרת, שהאושר נמצא בדברים הקטנים.
וכל מה שצריך לעשות זה לפקוח עיניים.
