תחזוקה גבוהה

ביום שישי קצת אחרי שמונה בערב הלכה לה מעיין בת ה-15 לתומה ברחוב בדרך לקניון. היא קבעה להפגש שם עם בחור שהכירה. היא הלכה רק ברחובות המוארים. הקניון 4 רחובות מביתה. היא ידעה להזהר ממקומות חשוכים, אחרי הכול, ילדה יפה וחכמה כמוה אינה מחפשת צרות. הטלפון ביד, כאילו מוכנה לכול מקרה שרק יבוא...

שרה הרימה את הראש בשתיים עשרה להביט בשעון הגדול של המטבח. מוזר שמעיין עוד לא התקשרה לבקש שתבוא לקחת אותה מהקניון. הרי כך הן קבעו. מעיין מסיימת את ענייניה ומתקשרת לשרה. שרה לא אהבה שמעיין הולכת לבד בחושך, וגם מעיין לא התלהבה מהרעיון. זאת הייתה מן הסכמה כזאת. שרה הציבה עובדה, ומעיין לא התווכחה איתה. כיף שאמא באה לקחת אותך, בסוף הבילוי. ככה יש להן כמה דקות רק שלהן לבד לדבר על הפגישה שהתקיימה.

שרה התחילה לדאוג. מצד אחד חצות, מצד שני מעיין היא ילדה אחראית, לא הגיוני שתלך לבדה בחושך בחזרה הבייתה, ובטח לא תתן לבחור ללוות אותה בשעה כזאת עד לביתה. שרה הדליקה טלויזיה וישבה לראות את אחד מסרטי הבורקס ששודרו, מחכה לצלצול הטלפון.

באחת בלילה חזר מתן, אחיה של מעיין מהבילוי שלו. בדרכו הבייתה, החליט לחתוך דרך הקיצור שעובר ליד המכון ללימוד קרב מגע, אך הוא ראה שם ניידות משטרה ואמבולנסים והבין שמשהו לא טוב קרה. הוא לא רצה צרות, אז עקף את המכון והמשיך לביתו. בהגיעו מצא את אימו ישנה על הספה. בטלויזיה עלו הכתוביות של סרט זה או אחר שנסתיים לו. הוא כיבה את הטלויזיה, כיסה את אימו בשמיכה הקלה שהייתה על הספה והלך לישון.

בארבע בבוקר התעוררה שרה בבהלה. מעיין לא התקשרה. הביית חשוך ושקט. גרונה יבש. משהו נורא קרה. היא הלכה לחפש את הילדים במיטות. מתן, הגדול, ישן במיטתו. רנן, הקטן, עדיין שיחק במשחק המחשב המועדף עליו, וכשהיא פתחה את הדלת הוא נתן בה מבט קצת אשם. הוא ידע שהיא אינה אוהבת שהוא ער עד השעות הקטנות של הלילה. מעיין לא הגיעה הבייתה. שרה הרגישה שהיא חייבת לעשות משהו. היא נכנסה למכוניתה והחלה להקיף את השכונה בניסיון למצוא את הילדה הקטנה והיפה שלה.

בחמש היא התקשרה למשטרה להודיע שמעיין לא חזרה הבייתה. במשטרה ענתה לה יומנאית שבקשה ממנה להגיע בדחיפות לתחנה עם תמונה של ביתה הנעדרת. בחמש ועשרים הודיע שוטר לשרה שמעיין נרצחה בשעה שמונה וחצי בערב. היא לא הספיקה להגיע לקניון. היא נתפסה ברחוב, ליד המכון ללימוד קרב מגע ע"י נער מסומם שלא יכול היה לסבול את העובדה שמשהו יפה כמוה עובר ברחוב שלו. אותו נער גרר אותה לרחוב צדדי, אנס אותה, הכה אותה, וחנק אותה למוות לאחר שסיים את מעשיו.

עולמם של שרה מתן ורנן חרב עליהם באותו הלילה. זה קרה לפני שבע שנים. מעיין ספיר הייתה צריכה להיות היום בת 22 חודשיים ושבוע. את יום הולדתה החל בשבעה במרץ חגגנו בקבר שלה, כמו כול שנה. היום עלינו לקבר שלה פעם נוספת להתגעגע אליה שוב.

מעיין הייתה בת דודתי הצעירה.
[b]