בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

כבר לא שותקת

If you dont go on the edge, you take too much space
לפני 4 שנים. 9 בינואר 2020 בשעה 17:29

זהו, היום השתבחתי בשנה.

בדרך כלל לא עושה מזה עניין אבל השנה

ממש בא לי להתפרע.

אז סגרנו סופ"ש בתל אביב, הגענו למלון לפני שעה

ואנו מתארגנות ליציאה הערב. הצגה עם חברים,

נשנוש לאחר מכן. היום הזה צפוי לעבור בשלום.

אבל מחר יהיה המבחן  אמיתי שלנו.

שישי זה היום של דנה.

קבעתי לי מני פדי בשעות הבוקר המאוחרות והמלאכית

המאפרת שלי הסבירה לי בנחרצות שאי אפשר לעבור

מני פדי בלי איפור אז סגרנו שאגיע אליה לבת ים

לפני כן לטאץ אפ. רונית תבלה בינתיים בשופינג.

להמשך היום תכננתי לנו ספא זוגי אבל אני אגיע

לבריכה ולכל המתקנים מתוקתקת ועם בגד ים שלם 

בשחור ולבן. שם נראה לי שרונית תתפוס קצת מרחק.

אולי עד שאיזה זוג ישים עלי עין ואז היא תעדיף להצמד

אלי ולהשגיח מקרוב. רק שיהיה ברור, גם לארוחת 

הבוקר דנה תגיע (כי לרונית זה לא היה ברור). זה 

אומנם יום ההולדת שלי אבל כדי שזה יהיה מושלם

אני חייבת לשמור על חבל מתוח בלי לקרוע אותו.

את ארוחת הערב נקדים כדי שנוכל לנוח ולהתעורר

בזמן לקרוע את הרחבה בדאנג'ן (פתוחות גם להצעות

אחרות).

קיוויתי למצוא לי חולצת סאטן מכופתרת ואלגנטית, סטייל

אלקסיס (כמה שאני זקנה) אז אם יש לכם הצעות היכן

אני מוצאת אחת ( אל תשלחו אותי לרשת) אשמח לעזרה

כי להסתובב כל היום על העקבים שלי זה סשן בפני עצמו.

תאחלו לנו בהצלחה

נראה לי שנצטרך המון.

 

לפני 4 שנים. 4 בינואר 2020 בשעה 23:32

הסופ"ש מסתיים בקול תרועה  חלושה.

הקור והרטוב השאירו אותנו בבית

גם בשישי וגם בשבת. מנסה לשחזר 

מתי ישנתי שלוש שעות שנ"צ בשישי.

הספקתי לעשות קטיף הדרים בחצר

ולהתכונן למבחן בהסטוריה. הכל באיזי.

אבל חמישי היה סיפור אחר לגמרי, מלא 

התרגשות והתרוממות רוח.

זוכרות שסיפרתי לכן על חמשת המלאכיות

של דנה? הנשמות הטובות שבחרתי בפנצטה

להכיר את דנה והן שומרות עלי מכל משמר

(בעיקר מעצמי). אז אחת מהן הציעה לחגוג יחד 

את יום הולדתי ואין יותר טוב מתחרות ליפסינג

של דראגיסטיות צעירות. זה נשמע לי כמו חלום,

החברות הכי טובות שלי יחד עם רונית ומור המאפרת

הצמודה שלי מבלות איתי ערב קסום. בדרך כלל נדרש

לי חודש לפחות כדי לתאם דייט עם אחת מהן,

אבל הפעם בקושי הספקתי למצמץ וכולן אישרו.

אני לא אלאה אתכן בתחושותי אבל חייבת לומר 

שהייתי בעננים. נכנסנו למיטה בשלוש לפנות בוקר

גמורות עם תקוה שלי לעוד.

בסופ"ש שיגיע רונית ואני נבלה בתל אביב שלושה ימים

של שכרון חושים. הצעות סליזיות יתקבלו בברכה. 

לא מתחייבות להענות לאף אחת מהן אבל אשמח 

לקרוא מה עובר במח הסוטה והחרמן שלכן.

להשתמע בקרוב

דנה ❤

לפני 4 שנים. 29 בדצמבר 2019 בשעה 21:47

השבוע שתי נשים שונות בארועים שונים

אמרו לי שאני נראה טוב, אפילו טוב מאוד.

זה לא הפעם הראשונה שאני צריכה להתמודד

עם מחמאות כאלה. אתם בטח מגחכים עכשיו

"איזו מפגרת צריכה להתמודד עם מחמאות?"

אז מתברר שאני לא מושלמת, לפחות לא בעיני

ואם אני לא מרגישה יפה בעיני (הלא משוחדות....חח)

איך יכול להיות שאחרים רואים אותי אחרת?

מה אני מפספסת? 

עד היום הגבר שבי היה שם זין על מה חושבים אחרים.

ובעיניו הוא מושלם גם כשהוא יודע שלא ממש..

נראה לי שבזמן האחרון אני מפתחת תודעה נשית,

כזו שברירת המחדל שלה היא שיש בה המון פגמים

שמחייבים תיקון דחוף והיא לא מפנימה את 

המחמאות שהיא מקבלת. עכשיו אני צריכה

להבין האם אני מחבקת את ההתפתחות הזו

או נלחמת בה. האם לאפשר לדנה לתפוס

יותר נפח בחיינו (למורת רוחה של רונית)

או לתחום את גבולות המגרש שבו אני חיה

ומשחקת.

למה תמיד הכל מסובך.

לפני 4 שנים. 15 בדצמבר 2019 בשעה 6:36

בהתחלה זה כואב

אחר כך יוצא החוצה

וכולם שמחים, איזה יופי

הוא הולך ושר

איך ליין נולד? 

כמו תינוק.....

אתמול הייתי מלאת גאווה.

להגיע למסיבת השולטות ונשלטים של דורה ואור

ולראות שהמקום מפוצץ.

זכיתי להכיר את הנשמות הטהורות האלה

וראיתי את המאמצים שהשקיעו בחצי השנה האחרונה

כדי שערב כזה יתממש.

ואתמול זה קרה.

הפרסומים, הטלפונים, הרישומים והתיאומים האין סופיים

נשאו פרי, ואתמול ביליתי ונהניתי הרבה יותר 

מהלילות שלי בדנג'ן. לא יודעת להשוות לליינים אחרים.

התרומה הצנועה שלי היתה בלהגיע ולהשתתף כמעט בכל

חודש מתחילת הדרך, לתת יד קטנה עד שהליין יתרומם

ויעוף בכוחות עצמו.

אני רוצה להודות לאנשים המקסימים שדאגו שזה יקרה

לדורה שאתמול תפקדה כשריף של הלילה בפוזה 

של שומר הברים. (אהבתי את הלוק).

לאור המלכה הבילתי מעורערת. שאתמול ראיתי אותה 

מפרפרת בסידורים כדי שהכל ידפוק.

(אני חייבת כאן לספר לכם שלמרות שאתמול אור לא

סישנה אף אחד, כשהיא סוף סוף ישבה על הבר לרגע של

שקט פנימי היא היתה יותר מלכה מכל האחרות 

שהרביצו עבודה מסיבית במועדון) .

וכמובן למרי ואריאל שמארחים אותנו ודואגים גם

להשתתף. ותודה ענקית לש. שזכרה אותי משיחה

של חמש דקות לפני שנתיים. בזכותך הרגשתי מיוחדת.

מצפה כבר לפעם הבאה

דנה

לפני 4 שנים. 12 בדצמבר 2019 בשעה 20:24

מסיימת בצהרים עבודה בבאר שבע והפרפרים

מתחילים להתעופף לי בבטן.

עברה כמעט שנה מאז הדייט האחרון שלי עם זוהי.

זו היתה אהבה מפוסט ראשון, הקשר התהדק עם השנים

ואני ממש מרגישה שזכיתי בחברת נפש, כזו שבסביבה

אחרת נדרשות שנים רבות כדי לצור אחת.

אצל זוהי אני מרגישה כמו מלכה, מגיעה באיחור אופנתי

(עניני עבודה), נכנסת למקלחת חמה ומשילה את העור

הגברי שלי ועולה על דנה (אאחח דנה דנה, כמה הייתי

רוצה לעלות עליך....).

עוד כמה דקות ויוצאות לשתות משהו. מתישבות בבר בירה

פצפון וקסום בשקט של אחר צהריים מאוחרות. בפנים

אוירה חמימה ותאורה מלטפת, בחוץ קרירות אפורה

שלפני הגשם וגם שלאחריו. שתינו קצת דיברנו המון עד 

שהבירה החלה להשפיע וחזרנו הביתה. היום שלי רחוק

מלהסתיים, מתחילה את הדרך צפונה, עוצרת בגלילות

בפאב האירי כדי להרגע ולכתוב את השורות האלה.

עוד מעט חוזרת לקרקע עם רשימת קניות בסופר

באמצע הלילה והביתה. 

אם רק רונית היתה כאן לצידי עכשיו...

אבל אי אפשר לבקש הכל, כלומר אפשר לבקש, הקבלה

היא החלק הבעייתי.

שיהיה לכם סופ"ש חם וקסום

אל תהססו לרוץ בגשם

אוהבת

דנה 🌹

לפני 4 שנים. 12 בדצמבר 2019 בשעה 19:30

מיהם 44 הגולשים כאן שנכנסו לבלוג שלי למרות 

שלא כתבתי כבר כמה ימים.

אז אם אתם כאן, צייצו.

ממש סקרנית

לפני 4 שנים. 9 בדצמבר 2019 בשעה 17:10

איזה יום מטורף. 

סיימתי בצהרים יום עבודה מעניין.

היו לי מליון אופציות בראש איך ועם מי להמשיך

את היום עד שאצטרך לצאת לדרך הביתה.

לאט לאט האופציות מצטמצמות ובסוף מחליטה

לקפוץ לסנטר. הבטחתי לרונית למצוא לה מחטב

סקסי שיתאים לגבירה בעלת שפחה צמודה. משהו

אלגנטי שאפשר להוסיף עליו ג'קט ושום דבר נוסף.

חשבתי שמקום טוב להתחיל יהיה אצל ברוריה. 

כמו אצל שאול המלך שחיפש את האתונות ומצא 

מלוכה, כך אני חיפשתי מחטב ומצאתי את ירדן.

ירדן היא מלאך בדמות אישה שלא היתה צריכה

לומר דבר כדי שאטבע בעיניה. היא אמרה לי 

בהתרגשות שהיתה שמחה לשאול אותי כמה שאלות.

צילמתי את המחטבים ושלחתי לרונית שתבחר, בינתיים 

שוטטתי בקניון והגעתי לעונות. לא מבינה איך פספסתי 

אותה עד עכשיו. מזמן לא עשיתי לעצמי מסע קניות כזה.

כל מנ שהביאו לי יש בול. שלושה מכנסיים גופיה ועליונית

הפכו אותי מלכלוכית לשלגיה. לאחר חקירה של צוות

הבנות בחנות חזרתי לירדן, הוצאתי אותה להפסקה 

ודברנו כאילו שאנחנו בסטיז מאז ומתמיד.

היא היתה שם בשבילי בדיוק כמו שאני הייתי שם בשבילה.

חברה טובה אומרת לי כל הזמן שאני במקצוע הלא נכון,

שאני צריכה להיות מטפלת, וכל יום אני מגלה עד כמה

היא צודקת ועד כמה אני נהנית מזה.

זהו, עכשיו בדרך הביתה, עוצרת לשתות משהו בפאב

האירי בגלילות ולכתוב שורות אלו.

אז שוב תודה לכם שלא הפרעתם לי בשלוש השעות

הקסומות שהיו לי היום.

אוהבת אתכם

דנה

לפני 4 שנים. 9 בדצמבר 2019 בשעה 13:32

מי בא לקפה ומאפה?

לפני 4 שנים. 7 בדצמבר 2019 בשעה 14:50

בחמישי בערב רונית ואני בלינו בהקרנה

טרום בכורה של הסרט "יוצאים מן הכלל".

היה לי ברור שזה יהיה סרט טוב, אבל 

לא הייתי מוכנה לעוצמות. עברו כבר יומיים

ועדיין אני נחנקת מדמעות כשאני כותבת עכשיו.

מסופר על ההתמודדות היומיומית של אנשים

צדיקים שמטפלים בבני אדם עם צרכים מיוחדים.

והחלק המדהים בסרט הוא שההתמודדות מול

הרשויות, הבירוקרטיה וההכרה בעבודת הקודש

שהם עושים היא לעיתים הרבה יותר קשה 

מהטיפול היומיומי בחוסים שלהם.

אם דנה היתה באולם היא היתה מיבבת, אבל

הפעם כשהשארתי את דנה בבית, נקרעתי 

מבפנים ויצאתי עם עיניחם אדומות. 

אני פעילה בגוף שעושה עבודה דומה אם כי

פחות אנטנסיבית אבל מתמודד עם אותם 

הבעיות. וכל פעם מחדש מתחשק לי לזרוק הכל

לסגור את הדלתות וללכת הביתה. אבל הילדים,

מה הם אשמים שהפוליטיקאים אטומים. 

הם, הרשויות צריכות לרדוף אחרינו כדי שנקח את 

כספם, שנרצה להמשיך ולפעול במרץ למען

מטרה נעלה כזו. הם צריכים לשאול אותנו כל יום 

מה עוד חסר לנו לקיום הפעילות ואף להרחבתה.

בסרט, נדרשו להם 15 שנים לקבל הכרה.

אני חצי אופטימית שגם במציאות שלנו נגיע ליום הזה.

 

הסרט מבוסס על החיים האמיתיים של הדמויות.

אני יותר מממליצה לכל אחד ואחת לפנות ערב

ולצפות בסרט הענק הזה.

 

שבוע טוב וקסום יקרים

דנה

 

 

לפני 4 שנים. 4 בדצמבר 2019 בשעה 16:07

אם כבר הצקתי לכם עם הנסיון השלישי, אז רק

רוצה לעדכן שהפעם השלישית היתה מאוד מוצלחת.

גם הצלחתי להגיע בשעה סבירה ולקנות לרונית והבנות

את כל התמרוקיה הנדרשת וגם הספקתי להסתובב בין

החנויות. מצאתי טייטס דמוי עור שגרם לי ללטף

את עצמי  כמו שכלב מיוחם מלקק את הביצים שלו.

החלק הכי קינקי היה שמתחת לטייטס ההדוק לבשתי גם

מחטב וגם מכנסון הדוק. שלושת השכבות האלו עשו

עבודה מעולה במקום כלובון בלי להשאיר סימן וזכר

שפעם  היה שם משהו. הייתי כל כך חמה ואפופת

התרגשות מתחושת חוסר האונים (ביום יום הידיים

שלי אף פעם לא נפרדות מהדגדגן שלי ליותר מדי זמן

ואתמול זה היה הרבה יותר מדי זמן).