לפני 4 שנים. 4 בדצמבר 2019 בשעה 6:55
עוד מעט צריך להגיע השליח של הוט
לאסוף את הממירים.
אני משתעשעת ברעיון שדנה תפתח לו את הדלת...
כבר לא שותקת
If you dont go on the edge, you take too much spaceלפני 4 שנים. 3 בדצמבר 2019 בשעה 15:33
זהו היום זה חייב להצליח.
היום אין איחורים, אז אם אתם רואים
בקניון הגדול יפיפיה מעלפת, אתם מוזמנים
להגיד ערב טוב דנה. מקסימום תחטפו סטירה
ממישהי אחרת.....
ואם יש לכם המלצה על בר נחמד ואפלולי
לסיום היום, אשמח שתרשמו לי כאן.
לפני 4 שנים. 2 בדצמבר 2019 בשעה 21:01
לא מבינה למה אני עושה את זה לעצמי.
כל פעם אני מבטיחה לעצמי שהפעם אצא בזמן
ואפילו אשאיר זמן ספר. אבל תקלה רודפת תקלה
ואני מוצאת את עצמי מתלבשת בחניון חשוך מחוץ למשרד
במירוץ נגד הזמן. חייבת להגיע לפני הסגירה לקנות את מה
שרונית בקשה. למרות שהגעתי עשר דקות לפני הסגירה,
דווקא החנות הזו כבר היתה חשוכה מזמן. בדיעבד לא היה
לי סיכוי הפעם אבל הרגשת הפיספוס לא מרפה. כבר
התלבשתי, רציתי להראות במקום החדש ולהכיר את
המוכרות, אבל אלו הם חיי. אז מה עושים עם הגוף
המהמם שלי כדי להתנחם קצת לפני שחוזרת הביתה. מזמן לא
ישבתי בפאב האירי בגלילות וזה על הדרך הביתה, אז
נכנסת, יושבת על הבר עם קוקטיל וכותבת . די ריק כאן
בשעה זו. דווקא קיוויתי שיתחילו איתי אבל אין סיכוי היום.
במחשבה שניה זה המקום והשעה לקיים דייט לקרוסיות
בישניות. גם להיות בחוץ, גם אוירה מדליקה, וגם בלי יותר
מידי קהל שאולי יביך את הבנות.
אני מוכנה להרים את הכפפה.
מי מצטרפת?
לילה קסום
דנה
לפני 5 שנים. 9 בנובמבר 2019 בשעה 17:53
לא יודעת בדיוק מאיפה להתחיל.
ממפגש המתלבשות שהיה בחמישי או
מהיום שבו פגשתי את גין.
ממש בא לי לפרגן ליפיפיה המהממת הזו
אז הבחירה היא ממש קלה.
את גין פגשתי באחת המסיבות של דורה,
זו היתה אהבה ממבט ראשון, לפחות מבחינתי.
הגובה שלה, העקבים, המותניים עם הטליה המושלמת,
השיער המהמם (בדיוק כמו שאני רוצה) והחיוך, החיוך
הביישני והמובך. אחרי המבט הראשון יצאנו לדבר
בהמשך הערב ואז גיליתי כמעט העתק שלי אבל צעירה
ומשובחת יותר. גין סיפרה לי על מפגש מתלבשות
שמתקיים אחת למספר חודשים ומיועד למתלבשות בלבד.
מגיעות קרוסיות שרוצות להרגיש נשיות לכמה שעות,
באוירה שקטה רגועה ומפרגנת. אין סיכוי שאני מפספסת
את המפגש הזה. ההתארגנות היתה כמו מבצע צבאי. כבר
ברביעי ארזתי תיק שיכול לספק אותי במשך שבועיים של
מילואים. באותו הבוקר חופפת את הפאה שלי וההתרגשות
מתחילה לטפס. בחמישי יוצאת מוקדם מהמשרד ונוסעת
לבית של חבר להתארגן (הוא היה מת במקום אם הוא
היה יודע מי נכנס אל הבית ומי יצאה ממנו). משם לסשן
איפור ומניקור באיל מקיאז בקניון בת ים מהידיים
המחשמלות של מור המהממת. עוד קפיצה להגיד שלום
לדניאל ולהתמוגג מהחיוך שלה ויוצאת לדרך למפגש.
בחיים לא פגשתי כל כך הרבה קרוסיות במפגש אחד.
זה היה כמו להכניס ילד לחנות ממתקים....
הערב זרם בדיוק כמו שפנטזתי, הרבה מינגלינג,
החלפת חוויות ותלונות על בנות הזוג. הרבה רגש
ותמיכה בלי טרנסים משביתי שיח.
בדרך הביתה כשאני מחליפה בגדים בארומה, מורידה
איפור ולק, מישהיא מפרגנת לי ושואלת אם אני ציונה
פטריוט (כמובן שהתמוגגתי מהמחמאה).
נכנסתי למיטה בארבע לפנות בוקר עם חיוך שלא ירד גם
כשקמתי שעתיים וחצי מאוחר יותר.
למסיבה הגיעו 18 קרוסיות והיד עוד נטויה.
מי שלא הגיעה, פספסה ערב של תמיכה הדדית
ואני ממליצה לכל אחת מכן לעשות הכל כדי להשתתף
בערב הבא.
נראה לי שאני מתחילה לקשקש יותר מדי אז לסיום אני
רוצה להודות לגין ולמיכל על ארגון הערב ואם פספסתי
משהי, מבטיחה להודות ולפרגן באופן אישי פעם הבאה.
לפני 5 שנים. 29 באוקטובר 2019 בשעה 22:33
עכשיו אחרי שנרגעתי מהמסיבה של דורה,
אני יכולה לסכם שבינתיים זו היתה הטובה ביותר.
כרגיל מגיעה באיחור לא אופנתי (אבל הפעם
באמת שלא באשמתי) ופוגשת חברות וותיקות
כמו המלכה אור, דורה וסטפאני המהממת.
ובאופן די מפתיע (אני רגילה לאכזבות) אני
מוצאת שם גם את סיגל רז המדליקה וגם את אור
המקסימה. עם שתיהן היו לי די הרבה שיחות לפני כן
והניחוש שלי היה שהן לא תגענה למסיבה. איזו הפתעה
טובה זו היתה.
הריקוד, השיחה, המזמוז בסיגריה, היו בדיוק במקום.
עכשיו אחרי שהכרנו, אני מצפה שנתראה יותר.
וזה בדיוק הזמן המתאים לספר לכן מתלבשות יקרות
שב 07.11 יתקיים מפגש נוסף, הפעם רק לקרוסיות.
מתחילים בשעה שבע. פרטים נוספים ניתן לקבל בבלוג
של gin dee המעלפת.
אז מי שרוצה שגם הרגליים שלה יופיעו כך בתמונת
המסיבה הבאה עלינו לטובה, מוזמנת להרשם אצל
גין די. ותגידו שדנה שלחה אתכן.
לפני 5 שנים. 20 באוקטובר 2019 בשעה 13:22
ב 07.11 אנו מקיימות מפגש חברי לקרוסיות ובנות זוגן.
המפגש יתקיים בבית בתל אביב בסגנון מאנץ' ללא
אלמנטים של בדסמ או מין.
אפשר להתלבש במקום לאלו שעדיין פוחדות מחשיפה
ולהנות מאוירה מקבלת ומחבקת עם עוד מתלבשות.
עלות לכיסוי ההוצאות בין 100 ל 150 שח.
אני מאוד ממליצה גם לקרוסיות בתחילת דרכן וגם
לוותיקות להגיע וליצור שיח שיעצים את כולנו.
אני ממליצה מאוד.
אני אגיע בשמחה, מחכה לכן.
ושוב, המפגש פתוח רק לקרוסיות ובני/בנות זוגן.
חג שמח
יקרים ויקרות
לפני 5 שנים. 11 באוקטובר 2019 בשעה 15:03
תמיד הבטתי בקנאה בתמונות שהעלו כאן
חברים שלא צריכים להסתתר ורציתי גם.
יש לי די הרבה תמונות אבל רק את זו יכולה
להעלות בשלב זה.
לפני 5 שנים. 11 באוקטובר 2019 בשעה 6:08
עוד מעט צריך להגיע אלי טכנאי של הוט.
משתעשעת ברעיון שדנה תפתח לו את הדלת.
יש לי מטלות לשבוע ומתלבטת בין להשתעבד
לפנטזיות לבין להקל על רונית עד כמה שאני יכולה.
סיכוי גדול שאוותר ואחר כך אשפריץ את עצמי לדעת.
עדכון hot מהתנור
עוד לא הספקתי להתלבט, טלפון מהטכנאי, עוד
עשר דקות אצלי. הרגשתי כמו רותם סלע עם טורנדו.
טוב אולי פעם באה....בינתיים הזמן לנחם את עצמי.
לפני 5 שנים. 3 באוקטובר 2019 בשעה 19:56
החודש האחרון ובמיוחד השבועיים האחרונים
היו מאוד אנטנסיביים ושוחקים עבור רונית ועבורי.
רונית עדיין באטרף סביב העזרה בכל מה שקשור
לאבל המשפחתי. אני חזרתי היום לעבודה ומנצלת את
חלקו להרגע ולהשתחרר.
כמו דוד המלך שהיה אבל ובתענית כשבנו גסס ואחרי
מותו ערך חפלה, כך גם אני החלטתי לנצל את היום הזה
עד תום. אז בצהרים מרימה טלפון למאפרת המושלמת
שלי מאיל מאקיאז (כבר כתבתי עליה בעבר) והיא הזמינה
אותי אליה. כבר עליתי על מדי דנה ושעה וחצי מאוחר יותר
כבר חיבקתי אותה וגם את אחותה. תרגיעו זה לא מה
שאתם חושבים. זה לא שאני נגד שלישיות (במיוחד שתי
אחיות או אמא ובת חחח) אבל אם רונית לא במשולש, זה
חסר כל משמעות. מזמן לא היו לי שלוש שעות כל כך
מרגיעות ונינוחות, העברתי שיחת בנות על המיטה כשהיא
עשתה לעצמה לק ג'ל ואני מקנאה בכל אצבע שלה.
הילדה הזו (ממש לא ילדה, אבל ביחס אלי...) היא אש
ותמרות עשן, העבירה לי שיעור בטיזינג ועדיין הרגישה
אחראית לשמור שלא יקרה כלום כי אני נשואה. פשוט
מלאך, כבר אמרתי?
בשעה האחרונה איתן הצלחתי להכיר טוב יותר את
האחות הגדולה, בסה"כ בשנתיים אבל ממש אפשר
להבחין בתפקידים ובאופי של אחות גדולה
ואחות קטנה. ואם הקטנה היא מלאך אז הגדולה....
טוב לא רוצה שהן יריבו ביניהן (בלעדי ובלי בריכת בוץ).
בנות, רציתי לאמר לכן שוב עד כמה אני אוהבת אתכן,
שתיכן נכנסתן לי ללב ואני מקווה שעוד נבלה ביחד.
משם המשכתי לעוד פגישת עבודה ובסיום חזרתי שוב
לדנה וכעת כותבת לכם על הבר בשפאגאט.
קצת מסוחררת, בראש טוב
מצטערת רק שרונית לא איתי
להתראות בקרוב
הייתי שמחה להשתמש בשמותיהן אבל לא בקשתי את
רשותן אז אשמור אותם במערכת.
זו לא הסיטואציה אבל בכל זאת הזכיר לי
לפני 5 שנים. 29 בספטמבר 2019 בשעה 15:27
הפוסט הזה אמור היה להיות אופטימי וחם וחושני
לקראת השנה החדשה.
אפילו התכוונתי להעלות תמונה ראשונה שלי כאן.
אבל כמו תמיד כל תכנית היא בסיס לשינויים.
אז הפוסט הזה הופך למכתב פרידה.
פרידה מאישה יקרה שליוותה אותי בשלושים השנים
האחרונות.
לובה יקירתי, הגיע הזמן לשחרר. מבטיחה לך שנסתדר
כאן. כבר חמש עשרה שנים שאת מחכה לרגע הזה,
להתאחד עם בנך יחידך אשר אהבת.
אנחנו ניקח איתנו את האהבה שלך לנכדים, את השטודל
תפוחים והשניצל עם הציפס והקרטושקס שדאגת להכין
לקטנות כשחזרו מהגן ובית הספר.
אחרי כל הסבל שאת עברת בשנים האחרונות, מגיעה לך
קצת מנוחה.
אם לא הצלחת לשמוע, אז כולם כבר באו להפרד, גם
הבנות שלך הצליחו לשחרר אותך.
אתמול בלילה אחרי שיצאנו ממיטתך אמרתי לרונית
שאין מצב שאת תעלמי לנו בלילה כי כל הזמן החדר
שלך מואר ואת הרי פולניה... יכולה רק בחושך.
אני חושבת שאני היחידה במשפחה שרואה ברכה בסוף
הזה. אז תקשיבי לי, אל תתרגשי מכל הבכי שמסביב,
בראש הן יודעות שהגיע הזמן והכל לטובה, אבל הלב לא
משחרר. את רואה את האור הבוהק שם? תתחילי ללכת,
הכל בסדר, וכשתפגשי את אפרים תני לו חיבוק חזק ממני,
תגידי לו שאני חושבת עליו הרבה, תמיד ביחד עם אבא
שלי. ואם תפגשי במקרה באבא שלי תוסיפי גם נשיקה.
תמסרי לו את אהבתי וגעגועי, תגידי לו שהויכוחים עם
אחרים לא מגיעים לקרסוליים של אלו שלנו. ושיחכה לי
מול המפרץ עם הקפה והסיגריה. יום אחד אני אגיע, אביא
איתי את הטאוולה אבל זה יקח קצת זמן, רוצה לראות את
הקטנות גדלות ולהזדקן עם רונית, להשוות כדורים בארוחת
הבוקר ולהזדיין כמו קיפודים.
צאי לשלום לובה
יהי זכרך ברוך
צדיקה