החודש האחרון ובמיוחד השבועיים האחרונים
היו מאוד אנטנסיביים ושוחקים עבור רונית ועבורי.
רונית עדיין באטרף סביב העזרה בכל מה שקשור
לאבל המשפחתי. אני חזרתי היום לעבודה ומנצלת את
חלקו להרגע ולהשתחרר.
כמו דוד המלך שהיה אבל ובתענית כשבנו גסס ואחרי
מותו ערך חפלה, כך גם אני החלטתי לנצל את היום הזה
עד תום. אז בצהרים מרימה טלפון למאפרת המושלמת
שלי מאיל מאקיאז (כבר כתבתי עליה בעבר) והיא הזמינה
אותי אליה. כבר עליתי על מדי דנה ושעה וחצי מאוחר יותר
כבר חיבקתי אותה וגם את אחותה. תרגיעו זה לא מה
שאתם חושבים. זה לא שאני נגד שלישיות (במיוחד שתי
אחיות או אמא ובת חחח) אבל אם רונית לא במשולש, זה
חסר כל משמעות. מזמן לא היו לי שלוש שעות כל כך
מרגיעות ונינוחות, העברתי שיחת בנות על המיטה כשהיא
עשתה לעצמה לק ג'ל ואני מקנאה בכל אצבע שלה.
הילדה הזו (ממש לא ילדה, אבל ביחס אלי...) היא אש
ותמרות עשן, העבירה לי שיעור בטיזינג ועדיין הרגישה
אחראית לשמור שלא יקרה כלום כי אני נשואה. פשוט
מלאך, כבר אמרתי?
בשעה האחרונה איתן הצלחתי להכיר טוב יותר את
האחות הגדולה, בסה"כ בשנתיים אבל ממש אפשר
להבחין בתפקידים ובאופי של אחות גדולה
ואחות קטנה. ואם הקטנה היא מלאך אז הגדולה....
טוב לא רוצה שהן יריבו ביניהן (בלעדי ובלי בריכת בוץ).
בנות, רציתי לאמר לכן שוב עד כמה אני אוהבת אתכן,
שתיכן נכנסתן לי ללב ואני מקווה שעוד נבלה ביחד.
משם המשכתי לעוד פגישת עבודה ובסיום חזרתי שוב
לדנה וכעת כותבת לכם על הבר בשפאגאט.
קצת מסוחררת, בראש טוב
מצטערת רק שרונית לא איתי
להתראות בקרוב
הייתי שמחה להשתמש בשמותיהן אבל לא בקשתי את
רשותן אז אשמור אותם במערכת.
זו לא הסיטואציה אבל בכל זאת הזכיר לי