כבר לא שותקת

זה התחיל מאדומה מפרגנת של שולטת. כתבה שתשמח להכיר את רונית ואותי. למרות שלא קשקשנו יותר מדי הסכמתי לתת לה את הנייד שלי. התקשרה אחרי יומיים. השיחה לא זרמה לטעמי ( יותר מדי חששות מצידה הפכה אותה לקצת נוקשה ולא נתנה חשק לעוד). בהמשך היא נסתה לצור קשר מספר פעמים מחסוי. בחלקם לא הייתי זמינה ובחלקם לא רציתי לענות לחסוי למרות שידעתי שזו היא. היום התכתבנו שוב באדומות ולאחר מספר נסיונות שיחה כושלים, הצלחנו לדבר אחת עם השניה. המושכות היו בידיה כבר מן ההתחלה והיא לא בזבזה זמן. יורה שאלות ממוקדות בלי להתמרח מסביב. תמיד חשבתי שיש לי מח קינקי ואני חסרת עכבות וחסרת בושה. עושה מה שבא לי וגאה בזה. אבל אז הגיעה השולטת הזו והתחילה לתאר לי תרחישים היפותטים ושואלת מה הייתי עושה במצב כזה. כל התרחישים פרט לאחד כלל לא היו בסקופ שלי אבל ברגע שהנושא עלה מצאתי את עצמי מתיישבת על הספה שולפת את הזיין ומתחרמנת מהמחשבה על אותו התרחיש. אין באמת סיכוי שאיזשהו מהם יתממש באמת אבל היה מאוד מרגש ומחרמן לדמיין את זה.

מה שעוד יותר מדליק אותי היא העובדה שאם זה מה שקרה בשיחה טלפונית ראשונה, לאן המח שלי יזרוק אותי בשיחה פנים אל פנים. בסוף השיחה יצאתי מאוד מסופקת ועם המון שאלות אליה. אז אני מחכה ומצפה לשיחה הבאה.

להלן תוצאות הניסוי של יושמד.

העלתי פוסטים ב 4.3 וב 5.3

עמודים נצפים:

26.2   14

27.2   10

28.2   57

01.3   89

02.3   81

03.3   56

04.3   153

05.3   365 !!!!

אז אפשר לראות שבסופ"ש אנשים יותר פנויים לשוטט והיושמד אכן משפיע. מעניין אם בפעם הבאה כשאוסיף תמונה להשמדה, הצפיות יזנקו הרבה יותר או שאני לא מספיק אטרקטיבית. בינינו זה לא ממש משנה לי. כותבת לעצמי, לייקים ותגובות זה בונוס מבורך.

לא מצליחה להבין מדוע כל שבוע צץ כאן פוסט של נשים בלבד שמתלונן על כך שגברים פונים אליהן בשאלות והערות בלי לקרוא את הפרופיל שלהן? איך עדיין לא הפנמתן שמדובר בגברים ולא המפותחים מביניהם. הם לא מסוגלים לקרוא פרופיל ביד אחת כשהשניה מחזיקה את הזין. 90 אחוז מהם מחפשים זיון בלבד, 9 אחוז חריגים שקוראים פרופילים ואחוז אחד עם שריטה עמוקה שכותבים שירה. זוכרים את הפרסומת של השמלה הכחולה (זה לא חדש)? גם היא הפנימה בסוף שאין מה להלחם. הצעה שלי לכן היא פשוט לחסום את אלה שמזלזלים באנטלגנציה שלנו.

לגבי ההשמדה, פשוט הייתי חייבת לראות בעצמי. מבטיחה לא לחזור על זה שוב.

אתמול בערב, הקטנה שלי שעדיין לא בת שמונה, מציבה לי תנאים. "אם אתה רוצה שאתקלח ואכין מערכת למחר אז תפליק לי בטוסיק 15 פעמים. בעצם 20"

מאיפה זה הגיע????

 תמיד ידעתי שאני לא היחידה, שיש עוד כמותי אי שם בחוץ, אבל עד היום לא הצלחתי לפגוש אף אחת. הרגשתי קצת כמו הממותה מעידן הקרח שאיבד את המשפחה ומאז נודד לבד בערבות הקרח. ואז ממש במקרה נתקלת בפוסט מפרגן על מפגש קרוסיות בהנחייתן של קונטראפונט ודיוה די. כמה בירורים קצרים ואישרתי השתתפות. ההתרגשות בשמים, כרגיל מאחרת. בהתחלה קצת מבוכה אבל מהר מאוד הקרח נשבר וכולם מדברים עם כולם ומתגלים סיפורים נפלאים של המשתתפים. האוירה כמו במאנץ אבל יותר סקסית. יש משהו מקסים וחמוד לראות אחרים בצעדים הראשונים שלהם. דיוה וקונטרה עשו עבודה נפלאה והנכונות שלהן ללמד אותנו ולהדריך ראויה להערצה. מקווה שגם אני תרמתי במשהו מנסיוני ליתר הבנות. אז כמו שאתם כבר מבינים אני בעננים. עצרתי לנחיתה קצרה באם הדרך וממשיכה הביתה. מקווה שיהיה לזה המשך.

סופ"ש מקסים חברים

שלי כבר התחיל אש.

מבולבלים?? הינה זה בא.

נכנסתי אתמול לקניון רננים ברעננה לחפש כדורי פילאטיס. במהלך השיטוט עברתי ליד סטודיו פאשה. הזכרתי לעמצי שחייבת להכנס אחר כך כי קולגה שלי אמרה לי ששם היא קנתה מכנס מהמם דמוי עור. עליה זה ישב כמו עור שני. כל פעם שאני רואה אותה אני קצת מרטיבה. במבט אחד היא יכולה להוריד אותי על ארבע אבל היא לא נכללת ברשימת need to know about DANA. קצת נסחפתי, בחזרה לקניון... אני נכנסת לפאשה כבר יודעת מסניפים קודמים שלא אמצא מכנס כזה במידה שלי אבל אולי דברים אחרים. ואז אני רואה את הדבר המהמם ביותר בחנות, את תמר. בת 23 נראת כמו לפני גיוס ובטוחה שהיא כבר זקנה בלה. השיחה קולחת ולמרות שלא הייתי דנה היא פנתה אליה ולא התבלבלה אפילו פעם אחת. תמר, את יפיפיה אמיתית מבפנים ומבחוץ.אחח, אם רק היית מבוגרת בשלושים שנה....                אני הבטחתי שדנה תיכנס למדוד כמה פריטים והבטחות צריך לקיים. ממליצה גם לכם.

סופ"ש לוהט

דנה

נראה לי שגרמתי עכשיו לתאונה קלה. מזדחלת בפקק, משועממת. חסר לי משהו בפה (לא כזה. סוטים. טוב, מודה גם כזה.) בדרך כלל משחקת עם קיסם או קש או כפית חד פעמית. נזכרת בפוסט מהבוקר של שרה לכבודך ורוצה להיות טובה כמוה. שולפת בננה מהצידנית מקלפת אותה בחושניות ומתאמנת בעינוג אוראלי. מזדחלת בנתיב האמצעי ושמה לב למונית בנתיב השמאלי שכל הזמן מתקרבת ובולמת. כנראה שהייתי ממש טובה כי הנהג היה עסוק בי לשניה אחת יותר מדי ואז ראיתי ושמעתי את הבום כשהו התנגש במזדה מלפניו. למזלם זו היתה רק נשיקה של פגושי פלסטיק גמישים אז לא נראה לי שיש נזק אמיתי. קצת לא נעים לי אבל אני המשכתי עם חיוך.

ותזכרו, כשנוהגים לא מציצים!!!!

שבוע טוב ובטוח לכולנו

דנה

כבר אתמול בערב תכננתי איך אני מתקתקת את כל הסידורים על הבוקר ומספיקה לעשות סיבוב בקניון ולהחליף סריג שרונית קנתה לי ולחפש מציאות של סוף עונה. אבל הזמן נזל לי בין האצבעות. אז התלבשתי כמו שרציתי אבל במקום שופינג תליתי כביסה והורדתי גם. ברקע VH CLASSIC בפול ווליום ואני רוקדת משוחררת בדיוק כמו שהקטנה שלי רוקדת מולנו. השירים שגדלתי עליהם ואני מתענגת. דמעה אחת מצליחה לחנוק את גרוני כשאני לא מבינה למה רק דנה מצליחה לרקוד בצורה משוחררת כל כך. יום אחד גם בזה אצליח לצפצף על כולם. עד אז תהנו מסופ"ש מקסים.

שדנה יוצאת בלי לתאם מראש עם רונית. אני מעריכה שרונית לא תתלהב מכך אבל הארוע לא טראומטי. באמצע השבוע נכנסתי לאיל מקיאז רק כדי להתרשם. החוויה שלי במאק עשתה לי חשק לעוד. פגשתי צוות בנות מקסימות שהציעו לי לבדוק את המכללה שלהם ואפילו לזכות במלגה. אז אמנם אין לי כוונות לאפר אף אחת או אחד אבל קסמה לי החוויה ודנה הרבה יותר פתוחה להתנסויות חדשות. אז הבוקר עבר בחפיפה ופן לפאה החדשה ויצאתי עם כל הלבוש בתיק לפגישה בחיפה. באיחור של שעה הגעתי ודנה נכנסה. קבלה אותי סשה והסקרנות העבירה לנו שעה של שיחה רגועה ואנטימית.  הרעיון ללמוד איפור בסיסי דווקא קוסם לי. ההחלטה תהיה של רונית גם עם מלגה של חמישים אחוז זה עדיין פינוק יקר מכדי שאקבל החלטה בעצמי. הגשם לא מפסיק ואני בהיי. עולה לחורב, בדרך עוצרת בשמו לפנק את הבנות בבית בעוגת שמרים עם שזיפים ותפוחים וערמה של פחזניות. עוד עצירה אחת כדי לפנק את רונית בזר ענק של כלניות ונוחתת בששון. היה לי חשק למשהו חם וסמיך (לא כזה, סוטים. עדיין מוקדם לזה.) הסתפקתי במרק עם ירקות שורש ובשר. בכל זאת צריכה לאכול גם אצל חמותי בערב. אוטוטו זה נגמר, אפשוט את דנה ואולי אספיק להתקרבל עם רונית לשעה קצרה.

שבת קסומה לכולנו

דנה

בדרך למשרד, הגשם לא מפסיק, מקשיבה לראיון של ירון ועמית בגל"צ עם עמיר בן עיון. אין לי רגשות מיוחדים לעמיר, לא לטובה ולא לרעה. לא מדקלמת בעלפה את השירים שלו אבל גם את של אחרים לא. בסיום הראיון ירון בוחר להשמיע את השיר "עומד בשער" וכבר במילים הראשונות אני מתחילה לדמוע והגוש בגרון...

לא מבינה למה ומאיפה זה בא. מה עובר עלי בזמן האחרון?