כבר לא שותקת

מודה, אני פלרטטנית לא קטנה. אבל זה תמיד נגמר שם. נהינית מהדאלוגים החמים המרומזים, מהחיזור הזה על הנייר. זה תמיד יקרה רק עם חברות. שימו אותי ליד משהי זרה שמוצאת חן בעיני ואני הופכת לדג. לא יודעת אם זו ביישנות, חוסר בטחון או אי נוחות מהסיטואציה. אני כמו כלבה שנובחת על כלבים אחרים רק כאשר יש גדר בינינו. בגלל שאני יודעת מראש שלא יקרה דבר בינינו, אני מרשה לעצמי להיות יותר משוחררת גם פנים אל פנים וגם בכתב. אבל אז כשאני משתפת את רונית בהתרגשות שלי אני חוטפת מקלחת קרה. כל מה שהיא רואה זה איך אני סוללת את הדרך למיטה איתן. אני כל כך נפגעת ממנה כל פעם מחדש. נניח שהיא לא סומכת עליהן ובטוחה שהן רוצות אותי ( לא מבינה למה. אני לא כזו אטרקציה), אבל לא לסמוך עלי שאוכל להציב קווים אדומים אחרי 25 שנות זוגיות (מושלמות)? ואז כשהכעס גואה אני נזכרת באחד הפוסטים האחרונים של מיקה. "האם את יכולה לתאר לעיוור את השמים בזריחה?" 

לא חושבת שמשהו ישתנה בזמן הקרוב אבל הייתי חייבת קצת לפרוק.

סופ"ש רטוב בחוץ וחם בפנים לכולנו. דנה

כבר מאתמול בערב אני מאיימת על הגדולות שלי שאם הן לא תהיינה מוכנות בזמן הן תלכנה ברגל לבית הספר. הבוקר לא יכולה לאחר. דחפו לנו הרצאה וארוחת בוקר במשרד בשעה תשע ויש לי לפחות שעה נסיעה. הבנות כמובן לא מוכנות ואני באטרף מוכנה לממש סוף סוף את האיומים. מעמיסה עלי את התיקים ורק דבר אחד קטן חסר. המפתחות של הרכב. בירור קצר מאשר את החששות שלי, רונית לקחה את המפתחות שלי יחד עם הצרור שלה. הבנות הלכו ברגל בסופו של דבר אבל אני רותחת ואם הייתי יכולה לכופף את רונית על ברכי עכשיו....

אבל כמובן שאתבשל לי עם עצמי ואצטרך להתפרק בדרך אחרת. מתנדב מהקהל, מישהו מישהי??

חייבת למצוא זמן לעדכן את הפרופיל. הפנטזיה לצרף צלע שלישית היתה שלי בלבד (ועודנה). רונית ממשה לי אותה כמתנת יום הולדת מוקדמת (תודה לכם יקירי על הערב הקסום ההוא) ואין לה כוונה להמשיך בכך בשלב זה. אז כל מי שרצה או הציע לזיין את רונית בנוכחותי, תזדיינו בסבלנות. מקווה שהשלב הזה יסתיים במהאה בימינו.

חברה הציעה לרונית לנסות לשתות קצת היום בדנג'ן כדי להשתחרר בקלות. נשמע דווקא רעיון לא רע. אמה מה? בספא אחר הצהרים שתינו כוס קווה וכבר מזה שתינו הרגשנו קצת מסוחררות. אני מקווה שלשועלים תהייה היום מלאכת פיתוי קלה.....

מסיימת עכשיו שעה של מניקור. התענגתי על כל דקה. לפני שנה מצאתי את המקום המקסים beauty lab בכיכר דיזינגוף ומאז בכל סופ"ש של רונית ושלי בת"א אני קודם כל מגיעה לכאן ונכנסת לאוירת חג. בינתיים רונית חוגגת בשופינג בסביבה. את כניסת השבת נחגוג בספא והלילה עוד ארוך.              דנג'ן , here we come.

רונית ואני מתכוונות לסגור בשישי8 בדנג'ן. את הסופ"ש נתחיל כבר מחר. צריכה למצוא פאה חדשה משיער טבעי ונעלים נוחות שאפשר לחרוש איתם את הרחובות. את שישי נתחיל במניקור ולק בורדו שאני כל כך אוהבת ונקנח אחר הצהרים בעיסוי וספא. בשבת בצהרים נפגוש זוג חברים אבל כבר בלי דנה 😢. לא תכננו לפכוש חברים מכאן אבל אם תגיע הצעה מעניינת..... מאחלת לכולנו סוער בפנים כמו שסוער בחוץ. מתרגשת דנה

תמיד היתה לי חולשה לריטה אבל מאז שדנה צמחה  מתוכי אני פשוט נמסה מהגוון של הקול המהמם הזה. אף פעם לא היתה לי משיכה מיוחדת להופעות חיות. אף פעם לא הערצתי זמרים ולא הכרתי את כל המילים בעלפה. גם היום מעדיפה מוזיקה ללא מילים. הפעם במסגרת חודש חגיגות יום ההולדת הזמנתי לרונית ולי כרטיסים להופעה של ריטה בחיפה. כל כך רציתי לגרום נחת לרונית שאפילו הסכמתי להשאיר את דנה בבית ( למרות שזה הכי דנה שיש ). בהתחלה שמרתי מרחק אבל היה קשה להתעלם מהתאורה מהמדיה והביצועים המהממים. אז נכון ריטה כבר לא מתערטלת על הבמה אבל אני אוהבת אותה בגרסה הבוגרת שלה עכשיו. לאט לאט ההגנות יורדות ובביצוע של "קחי לך" פשוט בכיתי בשקט והגוש בגרון נשאר תקוע שם. למזלי רונית היתה אפופת דמעות עוד יותר ממני וכך הצלחתי לשמור על פסון. אבל מי רוצה את זה בכלל. אני רוצה להתייפח בקול, לא לדפוק חשבון, כמו שאני רגילה. דנה הייתה חסרה לי באותן דקות. כבר תקופה ארוכה שיש לי בראש קליפ לביצוע של "מחכה" . הקליפ קשור לתחביב שלי שתופס נתח משמעותי בחיי. היום כשהקשבתי שוב לשיר, כאילו משום מקום הקליפ השתנה והפעם אני רואה את דנה במקום ריטה. וזה יבוא, אתם תראו. בלי שנרגיש, משהו ישתנה משהו ירגע בי, משהו יגע בה ולא יהיה ממה לחשוש.                    וזה יבוא כמו קו חרוט על כף יד זה יבוא בטוח בעצמו כאילו היה שם תמיד וחיכה שנבחין בו. וזה יבוא, אתם תראו היידים הקפוצות יתארכו והלב השומר לא להפגע יפעם בקצב רגיל זה יבוא, כמו שהטבע רגיל להיות שלם עם עצמו.

לפני שנה שמעתי את סיפור חייה של ספורטאית פראולימפית. הכח שהיא שואבת מעצמה ללכת בדרך שלה והנחישות הקסימו אותי. יש הרבה עוצמה ומוטיבציה אחרי הרצאה כזו, אבל זה נכון רק אם עושים משהו בנדון. השבוע ראיתי בפייס קטע שבו נכה הודית מגוללת את סיפור חייה והדברים שוב צפו. אז אין לי סיפור חיים שכולל אסון ופריחה מחדש כנגד כל הסיכויים, אבל נראה אתכם מנסים להגיד לאמא מרוקאית וחמה פולניה " היי בנות, תכירו את דנה". יוצא לי לשוחח מדי פעם עם נשים שאני פוגשת באופן אקראי וכבר שלוש מהן ביקשו לצרף אותי למפגש עם חברות נוספות. הן התרגשו מהסיפור שלי וחשבו שהוא מספיק מעניין כדי לחלוק אותו עם מכריהם. בפעם הראשונה חייכתי במבוכה, בפעם השניה הסתקרנתי ובפעם השלישית כבר חשבתי איך אני מתארגנת על ערב נשים או מסיבת רווקות. רונית התחלחלה מהמחשבה שאני הולכת להחשף בפני זרים אבל במשך הזמן נתנה את הסכמתה. אז עכשיו עובדת במרץ על ההרצאה הראשונה ומקווה שבחודש הקרוב כבר אעמוד מול קבוצה סקרנית ואולי אצליח לנפץ כמה סטיגמות וחששות שאני שומעת סביבי כל הזמן.

סופ"ש לוהט יקירי

דנה

אז עוד שנה עברה. אני בכלל לא מרגישה בוגרת יותר או מבוגרת יותר. אם כבר אז ממש להיפך. רונית טוענת שנולדתי זקנה וכל שנה אני מתילדת יותר ויותר. אני לא אוהבת להיות במרכז תשומת הלב אבל היה נעים לראות את הפרגון והערכה של הצוות והחברים. את החגיגות התחלנו כבר בחמישי האחרון ונמשיך בסופ"ש הבא כשנקרע את תל אביב.

שנה טובה ומאושרת לכולנו

דנה

יושבת עם רונית לארוחה בקניון לסיום יום הפינוק שלי. אני מרחפת מעונג. מאופרת כמו ליידי ומקושטת בטכשיטים. לפני סיום חייבת להתפנות. מטיילת באלגנטיות לשירותי הגברים ובוחרת בכוונה במשתנות. נעמדת בין שני גברים ומשחררת. גם כשנכנסתי וגם כשיצאתי היו גברים שמצאו לנכון לידע אותי ששירותי הנשים זה בצד השני. ואני הודתי להם על המחמאות בחיוך ענק.

זו היתה התחלה מצויינת של הסופ"ש