|
|
|
היום הגבתי לפוסט של מיקה בקשר לשמות אהובים עלינו. קטרינה הוא המועדף שלי וכשחשבתי קצת לעומק (יש לי זמן בפקקים) נזכרתי בקטרינה הראשונה שפגשתי.
לקשישים וקשישות שבינינו
כל היום הנעימה מתנגנת לי בראש. לא מצליחה להתרכז בעבודה.
סופ"ש נעים חברים
דנה
איך אני תמיד נופלת במלכודות של עצמי.
תמיד רציתי לפגוש את הפנים מאחורי הבלוגים הנהדרים והמרגשים שאני עוקבת אחריהם באדיקות. אז יש מספר מהממות שכבר הסכמנו שחייבות להפגש אבל התזמון תמיד מתפקשש. גם אתמול וגם היום הייתי מלאת אנרגיות והתרגשות לקראת דייטים צפויים שכרגיל התפוגגו. לקראת סוף היום כבר לא יכולתי יותר. אמורה לאסוף את רונית והבנות מהלונה פארק כשהוא נסגר. אז כשהאופציות הן להעביר זמן מדכא במשרד או לצאת ולשתות משהו לבדי, בחרתי להזיז את התחת שלי ולעלות על מדי א של כוסית. הבר שרציתי נצמא חמש דקות מהמשרד. צועדת פנימה ולפני נפתחת מרפסת בקומה ה 12 עם נוף עוצר נשימה ואוירה שקטה בדיוק כמו שאני אוהבת. הערב מתחיל לקבל כיוון חיובי. מזמינה לי מוחיטו וחציל קלוי ומתענגת.
הכי מבאס שצריך להזדרז. להשאיר את רונית לבד עם חבורת בנות אחרי הסגירה זה לא רעיון טוב.
מתחיל לדגדג לי להעלות קצת תמונות וקליפים. צריכה הדרכה בסיסית כיצד לעשות זאת מהנייד.
כרגיל הסנדלר הולך יחף, מאותגרת טכנולוגית שכמותי.
יותר מדי דברים בערב אחד מסתדרים כאילו יש הכוונה קוסמית. היינו אמורות לבלות עם חברים באחד המועדונים בתל אביב. נסיבות משפחתיות קילקלו קצת את האוירה ובסופו של דבר נשארנו בבית. הגדולות לא בבית והקטנה כבר ישנה. נצלנו את הזמן לשיחת נפש. אולי בהזדמנות אספר קצת יותר על נושא השיחה ואתם תהיו שותפים פעילים בתגובות. רונית הרגישה שאני מזניחה אותה ואת הבנות לטובת השיטוט כאן. אז קודם כל הבטחתי לצמצם את הזמן הוירטואלי שלי אתכם ושבתי והבהרתי לה שאין לה תחליף ולא יכול להיות לה תחליף. השיחה כללה עוד כמה דברים (כן בונדי, גם אתה הוזכרתה) ולאחריה רונית הרגישה הרבה יותר נינוחה. ואז תוך כדי סידור הבגדים של דנה, רונית מוצאת אצלה חזיית ספורט שקנתה לא מזמן אבל אין לה כוונה להשתמש בה. בקשתי חצי בצחוק למדוד אותה ורונית לא הססה ועזרה לי למדוד אותה. זו הייתה אהבה ממבט ראשון. עכשיו הבנתי מדוע הקטנה שלי מתלהבת מגוזיות של אחותה. הוספתי את הסיליקון לחזה וכך ירדתי לסלון והתהלכתי כך במשך שעתיים וחצי. גם כשיצאתי להחזיר את ביתי וחברותיה, רונית הציעה שאשאר עם הגוזיה. מי היה מאמין . אז קודם כל רוצה להודות לכולכן, מקווה שנתראה בקרוב.
איזה צליל מושלם יש למשפט "אני חייבת למצוא לך איזה גבר".
זה מה שרונית אמרה לי הבוקר אחרי שקצת נרגענו מסשן עם אורגזמות שלא נגמרות וסיפורי פנטזיות חושניים.
ועכשיו אני צריכה להתרכז בעבודה.
היום הזה כבר אבוד. כבר עדיף שאחזור הביתה.
כבר אמרתי לכם שרונית היא הדבר הטוב ביותר שקרה לי בחיים??
הקטנה הגדולה שלי מתגייסת היום.
סוף סוף. אולי עכשיו יהיו פחות מלחמות על הבגדים האיפור והטריטוריה עם הקטנות יותר. אני מנסה לתת טיפים אחרונים , לא לחפש היגיון, לא לשאול למה כל הזמן (כמו בבית) ושטירונות זה משחק ורצוי שתלמד את חוקי המשחק במהירות. היא רק משתיקה אותי ואז יורד לי האסימון שאני מתאמצץ לשווא. אין כמו ריתוק שבת כדי להכנס לתלם. זה חזק יותר מאלף הרצאות שלי. חוץ מזה אני יכולה להיות גאה בקטנה שגידלנו. היא תשרוד הכל . הגיע הזמן לשחרר.
אוהבת אותך חיים שלי
מחכה לך בסופ"ש 💋💋💋💋
כבר עברה כמעט שנה מאז שרכשתי את הפלג השני שלי. הוא אמור היה להכין אותי לקבלת הסטרפאון הגדול שלי. רק היום הצלחתי להחדיר אותו. הייתי כל כך מאושרת שהשארתי אותו בפנים חמש שעות. היה מעניין לשבת לארוחת ערב עם עוד שני זוגות ואני משתדלת לשנות תנוחות בלי לשנות לחצים. היה מחרמן ברמות. מקווה לקבל את הדבר האמיתי בזמן הקרוב.
הכל בידי רונית.
אני מאוד מקווה שאוירת החופשה, השקט מהקטנות והרצון שלה לבוא לקראתי יגרמו לה לפעול במשנה מרץ.
תמיד אמרו לי שאני שונה מכולם, מתווכחת, מתחכמת, חושבת שאני טובה יותר, חכמה יותר ועוד. בינינו, זה נכון. אבל תמיד כששניים מתווכחים כל אחד חושב שהוא הצודק, שדרכו היא הנכונה, אחרת לא היה ויכוח.
אתמול בקשתי מרונית שתמצא את הזמן שמתאים לה ואת הרגע הנכון במהלך השבוע להכריז בפני כמה מחברינו שאני הדבר הטוב ביותר שקרה לה (פרט לקטנות שלנו). חצי יום לפני כן היתה לנו שיחה עירנית עם אותם חברים ובה רונית אמרה "הוא יודע שאם הוא יעשה משהו לא במקום, יש לו הרבה מה להפסיד"
זו אמירה איומה בעיני. אנחנו יחד כבר 26 שנים. אני כמו ספר פתוח מולה, משתפת אותה גם בדברים שאני יודעת שהם קשים לעיכול עבורה. מצהירה כל פעם מחדש שהיא השמש של חיי ואני סובבת אותה , היא החמצן שלי והקיום שלי חסר משמעות בלעדיה.
אבל זה אף פעם לא מספיק. איזשהו חוסר ביטחון בסיסי גורם לה להזהיר אותי כל פעם מחדש, בעיקר מאז שדנה פרצה לעולם. אני מאוד נפגעת מהצהרות כאלה אבל לרוב אני מבליגה. יודעת שפחה נפש גבירתה.
הפעם האוירה היתה שונה. חופשה עם חברים, אין לחץ אין רעשי רקע ולכן העלתי את בקשתי. מבחינתי זו היתה משימה שאני מטילה על רונית וכרוכה בהתמודדות עם פחדים וגבולות שהיא חייה איתם. זה היה בקטע ונילי לגמרי ולכן הרשיתי לעצמי לדרוש ממנה לבצע את המשימה.
רונית לא ראתה כך את הדברים. מבחינתה הצהרה כזו רק תגביר את החשיבות העצמית שלי שגם כך היא בשמיים לדעתה. מבחינתה היא עדיין שולטת ואני עדיין הנשלטת שלה ואין מצב שהיא תצא בהצהרה כזו out of the blue.
אני ראיתי בזה משהו הרבה יותר רומנטי בינינו. פחות לוחמני, בלי התחשבנות מי כופף למי את היד. וכלפי חוץ בעיני חברינו, הם בטוח יחשבו שקרה משהו מעניין בחדר אבל כל הפרטים ישארו חסויים. נשאיר להם לדמיין...
ואחרי החפירה הזו אני רוצה לשאול אתכם לדעתכם. ברור שנשלט צריך ונדרש להצהיר על אהבתו לשולטת שלו ועל מקומה המרכזי בחייו. האם כאשר השולטת מצהירה הצהרה דומה זה מחליש את סמכותה ועוצמתה? האם זו הפגנת חולשה מול הנשלט?
האם יש הבדל כאשר הרקע הוא סשן שולטת ונשלט לבין רקע ונילי לחלוטין?
כתיבת פוסט זה גורמת לי התרגשות רבה כי זו הפעם הראשונה שאני מבקשת עזרה ומתייעצת באחרים. אולי בסופו של דבר הסשן הזה נועד לפרוץ את הגבולות שלי ולא של רונית.
כל תגובה תתקבל בברכה
שלכם
דנה
לפני שבועיים שמתי לב שלמרבית הפרופילים שאני קוראת יש בין ארבעה לחמישה בלוגים נעקבים.(אלה שמציגים אותם כמובן). אז ניגשתי לבדוק מה קורה אצלי וגיליתי שאני עוקבת אחר 105 בלוגים.
לאט לאט יורד האסימון מדוע אני לא מרחיבה את מעגל הקריאה שלי . זה פשוט גוזל המון זמן לעבור על המועדפים ולכן מדי פעם אני נותנת צאנס למישהו חדש ומשקיעה כמה דקות בבלוג שלו. הכוכב העולה בנעקבים שלי הוא סוס האש. ממש הרגשתי שהוא כותב את החוויות שלי . אבל זה לא נגמר כאן. לאחר שקראתי על הכלובון שלו, קיבלתי החלטה שהיססתי לקבל עד אז וקניתי גם אני כלוב עבורי .
הצעד הראשון היה להודות שיש לי בעיה ואני חייבת להתמודד איתה עכשיו וללא דיחוי . השלב השני הוא לגייס את רונית למשימה .
אז הינה זה מתחיל:
קורים לי דנה ואני מכורה ליד שמאל שלי. אני מסוגלת לאונן חמש פעמים ביום ועדיין להיות מיוחמת כמו חתולה בשיא העונה . אני מעבירה שעות כאן ובאתרים נוספים . מחפשת את הסיפור המרגש הבא ומקנחת בקצת פורנו . זה בא על חשבון שעות ע ודה שמתעכבות ואז על שעות בבית עם המשפחה. למרות ההנאה מעצמי אני מרגישה שאני במדרון חלקלק ורצוי שאקח את עצמי בידיים (מצחיק אאהה).
אז כלוב יש, רונית מגוייסת למשימה ונשאר רק להתחיל. אבל כמו בדיאטה, לא מתחילים בסופ"ש אז נחכה למחר.
זה הולך להיות קשה
בהצלחה לי
נ.ב - מחקתי כבר 20 בלוגים מהנעקבים שלי וכאן ידי עוד נטויה
לא ממש מוצאת את המילים להביע את סערת הרגשות שלי. זוכרים את הבר מהפוסט הקודם. אז ישבתי שם על הבר לבד כמעט שעה. מולי ישבו שתי נשים שלכדו את מבטי מרבית הערב. לא משהו סליזי אלא ממש הבנות של השכנים. אני כבר התכוונתי להתקפל אבל אז התפנו מספר מקומות לידן ואחת מהן סימנה לי לבוא לשבת איתן. זו היתה אהבה ממבט ראשון. ברוק וסטייסי הגיעו מניו יורק לטיול של שבוע. הן מאורסות אחת לשניה, מאוד מאוהבות וסקרניות. השיחה קלחה ואני נהניתי גם מתשומת הלב והפרגון שזכיתי לו מהן וגם מתרגול האנגלית שלי. בשלב מסויים החלטנו להתקפל, המשכנו לשוחח בחוץ אני בדרך לרכב ןהן למלון. נפרדנו בחיבוק חם ארוך והרגשתי שבאמת נגעתי בהן ואכפת להן ממני. לאחר שנפרדנן הן שמו לב שמאחורי צעדו שני זוגות והן לא אהבו את המבטים שלהם. מיד שתיהן הגיעו אלי וליוו אותי עד לחניה כדי שאף אחד לא יציק לי. אני הייתי על סף בכי מהתרגשות. נכנסתי לרכב ורציתי לשפוך כאן את הכל ואז נתקלת באדומה חדשה. אני כבר רגילה לאדומות סתמיות של מאונני מקלדת למיניהם ולא היו לי ציפיות מיוחדות. אני פותחת את ההודעה ומגלה מגילה של התנצלות מאת אחת הבלוגריות החביבות עלי. אני בולעת בשקיקה כל מילה וקוראת שוב הכל מההתחלה. ואז כבר לא יכולתי לעצור את עצמי והדמעות זלגו מעצמן.
אז ק', את לא טועה בתחושות שלך, אני אכן שונה מכל התת רמה שנתקלת בהם כאן ואני כותבת לך כאן כדי שכולם ידעו עד כמה את מיוחדת. זו תהייה תחילתה של ידידות מופלאה.
