כבר לא שותקת

כעת אני אחרי שנת היופי שלי ויש לי מספר דקות להשלים את הפוסט הקודם. אני רוצה להתחיל קודם במחמאות ופרגונים. וכרגיל אני זו שדוחפת קדימה אבל את הצעדים המשמעותיים ביותר שייכים לרונית. למרות כל החששות כיצד ישפיע צעד כזה על הזוגיות שלנו, היא הסכימה בסופו של דבר לממש לי פנטזיה כמתנת יום הולדת. בכל יום שעובר אני מגלה עד כמה רונית באה לקראתי ולמרות שהייתי רוצה להתקדם בצעדים גדולים יותר, אני לא יכולה לבקש בת זוג נפלאה יותר וקשובה יותר לצרכי. יש לנו עוד דרך ארוכה לעבור ביחד גם כאן וגם בחיים בכלל ואני כל כך מאושרת להיות לצידה של רונית והלוואי שאמצא את הדרך הנכונה להרטות לה עד כמה אני מאוהבת ומוקירה את כל שהיא עושה למעני.

את ט' הכרתי כאן. כותבת נפלאה שסחפה אותי מהפוסט הראשון שקראתי. האמת היא שבפנטזיות שלי ט'  לא היתה זו שמככבת ומפעילה אותי ואני יכולה לומר שדווקא זה גרם להצעה להיות מרתקת יותר. גם בשיחות שלנו לפני וגם במהלך הערב היא ידעה להוביל בנועם וברגישות ולגרום לנו להשתחרר ולהוריד מחסומים. הגבולות לא נחצו ללא רשות והמגע של גוף בגוף הצית בי ניצוצות של אש. אהבתי כל לחיצה של היד כל גלישה של האצבעות וההליכה על הגבול. נשאר לי טעם של עוד ומקווה להרוות שוב את הצימאון הזה. 

את א' הכרתי רק כשנפגשנו במלון. מעניין שכלל לא חשבתי עליו לעומק כשקראתי את הפוסטים של ט'. גילתי אדם מאוד מעניין עם תחומי עניין משותפים וחיים תוססים מאוד. רחוק מאוד מהעבודה המשרדית שלי. רונית העידה שיש לו "כח שיכנוע" והוא יודע לדבר עם נשים. מאוד האבתי את הקצב שהוא הכתיב. בלי לחץ הכל בנועם ובודקים גבולות. איש שיחה מרתק. את הפנטזיה שלי ממשתי באופן חלקי אז מקווה שנפגש שוב להשלים אותה. חייבת לסיים שוב אז מקווה לחזור לחלק השלישי, הפילוסופי של דכינו לאן.

יום מקסים לכולנו

נשיקות

דנה

עכשיו אחרי שהאדרנלין התפוגג וחזרנו למציאות, אפשר לחשוב בבהירות ולשחזר את הסופ"ש המדהים שעברנו. זה השלב שבו אני צריכה להתוודות שיש לי פנטזיה שהרגשתי שאני חייבת לממש והיא כוללת סקס אוראלי לגבר אחר. רצוי שתהיה שם אישה נוספת כי לבד אני עדיין לא מרגישה בנוח ובכל מקרה אני מתפקדת כדנה בלבד. ההזדמנות נקראתה לפתחינו לפני מספר חודשים אבל רונית לא הסכימה לשתף פעולה. גם את ההזמנה השניה היא דוחה ומטילה וטו. וכך כמו בסיפור הפגישה בין יעקב לעשו, ההמתנה הופכת את הארוע לנחשק יותר ומרגש יותר. אז על מה כל המהומה הזו, אתם שואלים?

הינה זה מגיע. קיבלנו הזמנה להצטרף לזוג, שולט ונשלטת. בפעם השלישית רונית התרצתה והסכימה שהיא תהיה צופה בלבד ואני אזכה סוף סוף להחזיק זין ואפילו לטעום אותו. הגבולות שרונית הציבה הם שאני לא יורדת לאישה ולא חודרת לגבר או לאשה וכמובן שלא ניתן לחדור אלי. אז שישי סוף סוף הגיע, ולאחר שהזדכנו על הבנות, התפנינו להתארגן. אז אחרי מקלחת ארוכה, חוקן, איפור ופן יצאנו לדרך. הגענו באיחור אופנתי של שעה (בסטנדרטים שלי עדיין הקדמתי) והמתנו בלובי המלון שבו התאחסנו א' ו ט'. רונית היתה במתח נוראי בעוד שאני זרמתי מאוד . הם ירדו לאחר מספר דקות והלב לא נרגע ומאיים להתפוצץ. תפסנו לנו פינה שקטה ומבודדת ושיחת חולין החלה לזרום כאילו שאנו מכירות מהתיכון. האוירה היתה קסומה והסכמנו להמשיך את השיחה בחדר עם תוספת משקאות. היה לכולנו ברור מה הכיוון אבל כל אחד המתין לאחר. בקשתי מ ט' לקחת יוזמה כי עבורינו זו פגישה ראשונה ורונית תדאג לעצור אותנו אם ניסחף. האורות התעמעמו והידים החלו לטייל. הצעתי לט' עיסוי מפנק בעוד רונית ו א' צופים עלינו. לא ידעתי את נפשי כשט' התפשטה ונשכבה על המיטה. אני ורונית כבר 26 שנים יחד. יש לי נסיון מועט עם אחרות ולרונית אין כלל. ההעיסוי היה הדדי והפך בהמשך לעינוג אוראלי הדדי. למרות שרונית התכוונה להשאר על תקן המשגיחה, די מהר אני קולטת אותה בלי חולצה ובלי חזיה  ו א' מעסה את שדיה בעזרת ידיו ולשונו. למרות שלא היה סקס מלא בין ארבעתינו, עדיין הערב הזה היה קסום. הרגשתי את ט' כל כך קרובה אלי ואני הייתי רפויה  כולי והתמכרתי לריח ולתחושת העור שלה. כל כך רציתי להגיע לשיא אבל זה היה יותר מדי עבור רונית והחלטנו לסיים  את הערב. עזבנו אותם בלב  כבד ורק בשש וחצי לפנות בוקר נכנסנו למיטה. חייבת כעת לעצום עיניים אז אמשיך בקרוב.

חברה לעבודה עברה מהפך לאחרונה. בעידוד בן זוגה ובהובלתו היא החליפה את כל המלתחה שלה לבגדים אלגנטים ומחוייטים כולל עקבים גבוהים וצרים. כולם מפרגנים לה וגם אני לא יכולה להשאר אדישה. היום היא התלוננה שהיינו צריכות ללכת הרבה וגם במהלך היום לא ישבנו רוב הזמן. הצלחתי להקניט אותה שאם המידה מתאימה אני לא מבינה היכן הבעיה ואפילו הלכתי קצת על קצות האצבעות בחיקוי גברי לא משכנע. היא מיד ענתה לי נראה אותך שעה אחת עם עקבים. כל גופי התעורר לחיים ולא נשארתי חייבת. הבטחתי לה שאם היא משיגה לי את אותה הנעל במידה 43 אני מבטיחה ללכת איתה במשרד יום שלם. לא יודעת האם היא תרים את הכפפה או שתראה בזה סתם שיחת חולין. אבל אם כן, יהיה מעניין באותו היום כשאני אצעד במסדרון ומאה זוגות עיניים יצאו לראות מי זה הגבר המשוגע שהסכים לנעול עקבים. אם זה יקרום עור וגידים אצטרך חליבה טובה לפני כן. גם עקבים וגם זין עומד זה כבר יותר מדי אפילו בשבילי.

סופ"ש חם לכולכם

לי כבר מובטח אחד לוהט

ואני כל כך מתרגשת.              מתחילה להתכוננן כבר מעכשיו.

זה חייב להיות מושלם. לא יודעת אם תהיה לנו הזדמנות שניה.

בא לי לכסח מישהו עכשיו או לפחות להוריד לעצמי סטירה מצלצלת. שפכתי את נשמתי במשך שעה בפוסט מכונן עבורי, אבל אני שרגילה לחיות על הקצה זלזלתי בסוללה הזקנה שלי ובקצב ההתרוקנות שלה. במרחק שני משפטים מהסיום, הנייד שבק חיים והכל ירד לטמיון. מרגישה כל כך מטומטמת כי אין לי את הכוחות להתחיל מחדש ולא באמת ניתן לשחזר את אותן התחושות. יכולתי להעלות לאויר ואחר כך לסיים בעריכה אבל כמו שאני אומרת לאחרים, כשהראש דפוק כל הגוף סובל.

חייבת להרגע

סופ"ש רגוע (או שלא) לכולנו

דנה

לא כי יש לי כוונות להעלות תמונות, אלא בעיקר כדי לפרגן לכלובי על העבודה וההשקעה. מי שחושב לזבל לי את התיבה, אני מבטיחה להיות קטלנית ולחסום מיד. הייתי מספיק סבלנית בפעם הקודמת. חוויתי את ההצקות שכולן מתלוננות עליהן כל הזמן ומיציתי. מי שרוצה יחס שישקיע.

סוף סוף מוצאת לעצמי כמה דקות וגם הן בגנבה.

כדי לנסות להסביר את מצב הרגשות שלי אני רק אומר שכל הבוקר ניקיתי את הבית כולל שטיפה תוך כדי נסיון לנשום מבעד לדמעות שחונקות את גרוני והטלויזיה על vh classic. נראה לי שהאדרנלין מהלילה טרם היתפוגג. אז אתחיל שוב מההתחלה.

קיבלתי אישור מרונית לשתף את החברה הכי טובה שלי ולהכיר לה את דנה. היא לא עשתה זאת באושר אבל התרצתה. קבענו להפגש באחד מבתי הקפה השקטים בחיפה ובקשתי ממנה שלא תכנס לפני שאני מגיעה. זו הפעם הראשונה שאני חושפת את דנה כדנה ופנטזתי על הסצנה מאישה יפה שבה גוליה מחכה לריצארד בבר וכשהו נכנס היא מסתובבת אליו והוא מחסיר פעימה. יום שלם קודם היא מנסה להוציא ממני מה אני מתכוונת לספר לה אבל מעלה רק רעיונות בנאליים. באופן חריג הגעתי כמעט בזמן והמבט הראשון היה כמעט מושלם. הנשימה שנעתקה היתה שלי וחברתי חיפשה את המצלמה הנסתרת או את רונית שתקפוץ מהמחבוא ותסיים את המתיחה. לאחר שהיא שאלה אותי מספר פעמים אם אני רצינית וכל מה שיכולתי לעשות זה להניד ראש היא נרגעה והשאלות החלו לצוץ. הרגשתי כל כך בנוח איתה והעברנו שעתיים וחצי קסומות. היא גילתה חברה שונה בתכלית ממה שהכירה. הדימוי שלי בעיניה היה של גבר קצת שובניסט, לא מפרגן, לא רגיש ומצפצף על כולם. כמעט בכיתי כשסיפרתי לה שהמון פעמים רציתי לצעוק לה זה לא אני, אבל הייתי חייבת לשמור על הדימוי שהיא הכירה כדי לא לחשוף את דנה ורונית. 

לאחר שנפרדנו הרגשתי צורך לכתוב את הכל מיד. הייתי בסערת רגשות, על שינה אין מה לדבר ורוצה לפרוק. לא מבינה איך זכיתי בכל הטוב הזה. אז נכנסתי לבר הקבוע שלי צפרירים 1, התיישבתי על הבר והזמנתי את השנדי שלי (כן תצחקו, אבל קשה לי עדיין עם אלכוהול). אני מתחילה לכתוב (הפוסט הקודם) ולאחר שתי דקות מקבלת מהברמן צייסר באדיבות זוג שישב מולי על הבר. לאחר מספר חיוכים היא נגשת אלי, מלאכית יפיפיה עם חיוך כובש ומבקשת לחבק אותי ולחזק אותי על האומץ להיות מי שאני כך בפומבי ושאני נותנת לה השראה ללכת עם האמת שלה. היא הזמינה אותי לשבת אתם ולאחר מספר דקות עברנו לאזור העישון וקצת פחות רועש. גיליתי זוג מאוהב (נו, תציע כבר. חבל על כל יום) עם המון אמביציות ורגליים על הקרקע. היו להם גם חלומות של זוגות טריים חמודים כאלה. השתדלתי לא לקלקל אותם עם עצות של בעלת נסיון. אין לי מילים לתאר עד כמה נהיניתי עם הזוג הצעיר והיפה הזה. אני מאוד מקווה שיצא לנו להפגש שוב. דורין, כמו שאת יודעת ואני הרגשתי במו ידי, השיער שלך מעלף. אני אשמח להרגיש שיער כזה מתבדר על כתפי.

החלק הקשה של הערב יהיה להסביר לרונית שאני רוצה עוד הרבה ערבים כאלה.

תאחלו לי בהצלחה

אוהבת אתכם חברי לדרך

דנה

נדרשו לי כמעט שנתיים אבל היום שיתפתי את החברה הטובה ביותר שלי והכרתי לה את דנה. שילוב מדהים של נסיבות הביא את רונית להסכים. יושבת בפאב כדי לפרוק את ההתרגשות אבל פתאום הברמן מפנק אותי בצייסר מזוג מהמם שמפרגן לי ואני נמסה אז אמשיך את זה בפעם אחרת.

בקושי נושמת

דנה

התכנית המקורית היתה להסגר אתמול בסוף יום העבודה באחד מחדרי הישיבות ולהפוך את הגבר שאני ביום יום  ליפיפיה ג'ינג'ית כולל ביגוד ואיפור וכמובן בוק חושני. החברה המאתגרת לא הרגישה טוב ויצאה מוקדם מהמשרד. אז למרות ערב מאכזב היה לי בוקר מושלם.

לפני יומיים עברתי טיפול לייזר נוסף והרגשתי חרמנית במיוחד לאחר מכן. נכנסתי למשביר ובחרתי לי חוטיני מהמם. רציתי למצוא גם חזיית סטרפלס וחלק מהמוכרות גיחחו בינן לבין עצמן כשמדדתי ואז הגיעה מנהלת המחלקה, מלאכית בשם אתי ועזרה לי בשיא המקצועיות. החזיה התאימה לי אבל רציתי לראות אותה משתלבת בהופעה הכללית אז הבטחתי להגיע למחרת בבוקר בתנאי שרק היא עוזרת לי. למחרת פיזרתי את הקטנות בבתי הספר וחזרתי הביתה להתארגן. זו הפעם הראשונה שיצאתי כדנה מהבית באור יום. לצעוד בבוקר בקניון כשיש סכוי שתפגשי את חמתך זו חוויה שקשה לתאר במילים. הגעתי לאתי וזכיתי לשירות VIP.  התרגשתי כל כך עד שלא יכולתי לפתוח את הקרסים בעצמי ונחנקתי מדמעות כשחבקתי אותה לפני שנפרדנו. בדרך החוצה עברתי דרך מחלקת הקוסמטיקה ובקשתי שני מגבונים כדי לנגב את פני. מיד הוקפתי בחמש נשים מקסימות שכל כך דאגו לי והתעניינו בי ופרגנו לי. נשארתי איתן בערך חצי שעה ויצאתי בלי חשק לכיוון המשרד. בדרך עצרתי בארומה לקפה ולהחליף בגדים. גם שם הצלחתי להרשים שתי נשים שעודדו אותי להמשיך.

אז בסך הכל היה יום מאוד מוצלח ומקוה להשלים בקרוב את מה שהתפספס. 

כמובן שהיו גם תמונות אבל את זה השארתי לרונית בלבד.

יש לי במשרד חבורה של קולגות מופרעים ומופרעות. כשכל אחד ואחת לבד הם ממש אנשים נורמטיבים וסולידיים אבל ברגע שאנו יושבות ביחד לארוחה או קפה ואין לנו מזדנבים, משהו מתלהט באוירה ומשפטים טעונים במיניות והומור עפים לאויר וכל הזמן אנו מגלות גבולות חדשים ופרטים נוספים על עצמינו וחברינו לקבוצה. אני ממש אוהבת את החבורה הזו ואת המתח שנוצר לנו במפגשים האלה. 

לפני שבוע אחת החברות הגשימה חלום וצבעה לג'ינג'י והעלתה תמונה שלה עם חולצה ורודה. אני כתבתי שגם אני רוצה והשאלה לא אחרה להגיע. מה אתה רוצה שיער ג'ינג'י או חולצה ורודה?? כשעניתי למה אי אפשר גם וגם, אחת החברות נסתה להתגרות בי ולאתגר אותי. התוצאה היא שמחר אנו אמורות להסגר באחד מחדרי הישיבות במשרד ולהפוך אותי לכפילה סקסית וחושנית של הג'ינג'ית. אני "משנוררת" בגדים נעלים ופאות והיא דואגת לאיפור. הכל יתועד בנייד שלי בלבד והם יזכו להצצה נדירה וחד פעמית של דנה משתרעת על שולחן ישיבות גדול בפוזות שלא משאירות מקום לספק. מיותר לציין שלאף אחד מהחבורה אין מושג קלוש על דנה ויהיה מאוד מעניין ומרגש לשחק את הגבר הקשוח שמוכן לעמוד באתגר ולהפתיע חבורה של סוטים חרמנים שלא יודעים עד כמה אפשר למתוח את הגבולות במסגרת העבודה. החלק הקשה יהיה לגלות שאחת הבנות בחבורה קוראת את הפוסט הזה ממש עכשיו. או אז אני מסתבכת בעיקר עם רונית אבל לא יכולה לוותר על הריגוש הזה. כולי בוערת מתשוקה לנסות ולהפתיע וללכת על הקצה.

מקווה שמחר אוכל לכתוב שוב או אולי רק לאחר חשיפת הבוק שלי. בכל מקרה אם אני לא חוזרת תדעו שאהבתי את כולכם.

אוהבת

דנה