למחרת הביקור אצל המטפלת הרגשנו טוב והקדשנו את הבוקר לעצמינו. באמצע הזיון רונית החלה לפנטז בקול כיצד אני לוקחת אותה ומשגלת אותה בשירותים של הבר, מחוץ לרכב במגרש חניה שומם ועל שולחן פיקניק בכרמל. היא יודעת עד כמה זה מדליק אותי ומביא אותי אל הקצה ואני מתאמצת ונלחמת להמשיך ולהביא אותה לעוד רצף ארוך של גמירות. עבור רונית אלו רק פנטזיות שמתבלות את הסקס שלנו. עבורי זה סשן שאני חייבת לממש. עבר עוד יום והגיע שישי. בדרך כלל אני פוגשת את רונית כשהיא מסיימת לעבוד ואני בדרך לעיסוקי. עוצרים במגרש חניה די עמוס מחליפים חוויות ועדכונים שוטפים, כמה נשיקות, נפרדים ונפגשים שוב רק בערב. הפעם שלחתי לה הודעה שתשאר אחרונה בעבודה תשטוף היטב את גן העדן שלה ותמתין לי במגרש. אבל רונית לא מוכנה לקבל ממני הוראות והכיוון הזה לא מצא חן בעיניה אז היא ויתרה על השטיפה אבל המתינה לי. כשהגעתי סימנתי לה להכנס לרכב שלי ונסענו. היינו קרובים לאזור חקלאי וחיפשתי מקום חצי מוסתר בין מטעים וכרמים. עצרנו מתחת לנקודת תצפית, שמענו את קולות הרכבים מהכביש הראשי אבל היינו מוסתרים. אם מישהו יעבור בקרבת מקום יהיו אלה התילנדים שעובדים שם. רונית שכבר הבינה מה היעד הצהירה שאין סיכוי שהיא מתכופפת על מכסה המנוע ונותנת לי לזיין אותה כך לאור יום. זכרתי את המשפט של המטפלת על החרדות אז שלפתי הצהרתי משלי שאני מוכן לוותר לה הפעם אבל אין סיכוי שאנו עוזבים את המקום לפני שאני מקבל את מציצת חיי. רונית הסכימה ורצתה להתכופף לכיווני אבל לי היו תכניות אחרות. יצאתי מהרכב פתחתי את הדלת שלה ואמרתי לה , עכשיו את יכולה להתחיל. חצי נבוכה רונית הפשילה את מכנסי ואת התחתון ומולה עמד לתפארת הזין היפה שלי. הוא באמת יפה. לא מפלצת אבל יפה חזק ונותן עבודה. רונית החלה למצוץ ולשפשף ואני התנחמתי בידיעה שאם מישהו יעבור ליד ויראה אותי מחוץ לרכב, יבין בדיוק מה קורה פה. מכירים את המשפט כשהזין עומד השכל בתחת? זה תופס גם אצל נשים. הסיטואציה הזו הדליקה את רונית ואחרי שתים שלוש דקות של מציצה ושפשוף היא יצאה מהרכב, הפשילה מכנסים ותחתון ודרשה בתקיפות, "זיין אותי עכשיו. לא חבל לבזבז כזה זין?" והתכופפה על המושב שלה כשהתחת בחוץ. בלי לשאול שאלות קיטבג חדרתי ותוך שניות רונית מגיעה לרצף של אורגזמות ומרטיבה את הבגדים המופשלים. לאחר שנרגענו והתנקינו רונית הודיעה לי שגם בשבוע הבא היא רוצה את אותו הטיפול. ואני, אין מאושרת ממני. עברנו שיעור ראשון בטיפול בחרדות בלי ללחוץ ובלי לכפות. תזכירו לי על אילו עוד פנטזיות רונית דיברה??....
