כבר לא שותקת

בא לי לכסח מישהו עכשיו או לפחות להוריד לעצמי סטירה מצלצלת. שפכתי את נשמתי במשך שעה בפוסט מכונן עבורי, אבל אני שרגילה לחיות על הקצה זלזלתי בסוללה הזקנה שלי ובקצב ההתרוקנות שלה. במרחק שני משפטים מהסיום, הנייד שבק חיים והכל ירד לטמיון. מרגישה כל כך מטומטמת כי אין לי את הכוחות להתחיל מחדש ולא באמת ניתן לשחזר את אותן התחושות. יכולתי להעלות לאויר ואחר כך לסיים בעריכה אבל כמו שאני אומרת לאחרים, כשהראש דפוק כל הגוף סובל.

חייבת להרגע

סופ"ש רגוע (או שלא) לכולנו

דנה

לא כי יש לי כוונות להעלות תמונות, אלא בעיקר כדי לפרגן לכלובי על העבודה וההשקעה. מי שחושב לזבל לי את התיבה, אני מבטיחה להיות קטלנית ולחסום מיד. הייתי מספיק סבלנית בפעם הקודמת. חוויתי את ההצקות שכולן מתלוננות עליהן כל הזמן ומיציתי. מי שרוצה יחס שישקיע.

סוף סוף מוצאת לעצמי כמה דקות וגם הן בגנבה.

כדי לנסות להסביר את מצב הרגשות שלי אני רק אומר שכל הבוקר ניקיתי את הבית כולל שטיפה תוך כדי נסיון לנשום מבעד לדמעות שחונקות את גרוני והטלויזיה על vh classic. נראה לי שהאדרנלין מהלילה טרם היתפוגג. אז אתחיל שוב מההתחלה.

קיבלתי אישור מרונית לשתף את החברה הכי טובה שלי ולהכיר לה את דנה. היא לא עשתה זאת באושר אבל התרצתה. קבענו להפגש באחד מבתי הקפה השקטים בחיפה ובקשתי ממנה שלא תכנס לפני שאני מגיעה. זו הפעם הראשונה שאני חושפת את דנה כדנה ופנטזתי על הסצנה מאישה יפה שבה גוליה מחכה לריצארד בבר וכשהו נכנס היא מסתובבת אליו והוא מחסיר פעימה. יום שלם קודם היא מנסה להוציא ממני מה אני מתכוונת לספר לה אבל מעלה רק רעיונות בנאליים. באופן חריג הגעתי כמעט בזמן והמבט הראשון היה כמעט מושלם. הנשימה שנעתקה היתה שלי וחברתי חיפשה את המצלמה הנסתרת או את רונית שתקפוץ מהמחבוא ותסיים את המתיחה. לאחר שהיא שאלה אותי מספר פעמים אם אני רצינית וכל מה שיכולתי לעשות זה להניד ראש היא נרגעה והשאלות החלו לצוץ. הרגשתי כל כך בנוח איתה והעברנו שעתיים וחצי קסומות. היא גילתה חברה שונה בתכלית ממה שהכירה. הדימוי שלי בעיניה היה של גבר קצת שובניסט, לא מפרגן, לא רגיש ומצפצף על כולם. כמעט בכיתי כשסיפרתי לה שהמון פעמים רציתי לצעוק לה זה לא אני, אבל הייתי חייבת לשמור על הדימוי שהיא הכירה כדי לא לחשוף את דנה ורונית. 

לאחר שנפרדנו הרגשתי צורך לכתוב את הכל מיד. הייתי בסערת רגשות, על שינה אין מה לדבר ורוצה לפרוק. לא מבינה איך זכיתי בכל הטוב הזה. אז נכנסתי לבר הקבוע שלי צפרירים 1, התיישבתי על הבר והזמנתי את השנדי שלי (כן תצחקו, אבל קשה לי עדיין עם אלכוהול). אני מתחילה לכתוב (הפוסט הקודם) ולאחר שתי דקות מקבלת מהברמן צייסר באדיבות זוג שישב מולי על הבר. לאחר מספר חיוכים היא נגשת אלי, מלאכית יפיפיה עם חיוך כובש ומבקשת לחבק אותי ולחזק אותי על האומץ להיות מי שאני כך בפומבי ושאני נותנת לה השראה ללכת עם האמת שלה. היא הזמינה אותי לשבת אתם ולאחר מספר דקות עברנו לאזור העישון וקצת פחות רועש. גיליתי זוג מאוהב (נו, תציע כבר. חבל על כל יום) עם המון אמביציות ורגליים על הקרקע. היו להם גם חלומות של זוגות טריים חמודים כאלה. השתדלתי לא לקלקל אותם עם עצות של בעלת נסיון. אין לי מילים לתאר עד כמה נהיניתי עם הזוג הצעיר והיפה הזה. אני מאוד מקווה שיצא לנו להפגש שוב. דורין, כמו שאת יודעת ואני הרגשתי במו ידי, השיער שלך מעלף. אני אשמח להרגיש שיער כזה מתבדר על כתפי.

החלק הקשה של הערב יהיה להסביר לרונית שאני רוצה עוד הרבה ערבים כאלה.

תאחלו לי בהצלחה

אוהבת אתכם חברי לדרך

דנה

נדרשו לי כמעט שנתיים אבל היום שיתפתי את החברה הטובה ביותר שלי והכרתי לה את דנה. שילוב מדהים של נסיבות הביא את רונית להסכים. יושבת בפאב כדי לפרוק את ההתרגשות אבל פתאום הברמן מפנק אותי בצייסר מזוג מהמם שמפרגן לי ואני נמסה אז אמשיך את זה בפעם אחרת.

בקושי נושמת

דנה

התכנית המקורית היתה להסגר אתמול בסוף יום העבודה באחד מחדרי הישיבות ולהפוך את הגבר שאני ביום יום  ליפיפיה ג'ינג'ית כולל ביגוד ואיפור וכמובן בוק חושני. החברה המאתגרת לא הרגישה טוב ויצאה מוקדם מהמשרד. אז למרות ערב מאכזב היה לי בוקר מושלם.

לפני יומיים עברתי טיפול לייזר נוסף והרגשתי חרמנית במיוחד לאחר מכן. נכנסתי למשביר ובחרתי לי חוטיני מהמם. רציתי למצוא גם חזיית סטרפלס וחלק מהמוכרות גיחחו בינן לבין עצמן כשמדדתי ואז הגיעה מנהלת המחלקה, מלאכית בשם אתי ועזרה לי בשיא המקצועיות. החזיה התאימה לי אבל רציתי לראות אותה משתלבת בהופעה הכללית אז הבטחתי להגיע למחרת בבוקר בתנאי שרק היא עוזרת לי. למחרת פיזרתי את הקטנות בבתי הספר וחזרתי הביתה להתארגן. זו הפעם הראשונה שיצאתי כדנה מהבית באור יום. לצעוד בבוקר בקניון כשיש סכוי שתפגשי את חמתך זו חוויה שקשה לתאר במילים. הגעתי לאתי וזכיתי לשירות VIP.  התרגשתי כל כך עד שלא יכולתי לפתוח את הקרסים בעצמי ונחנקתי מדמעות כשחבקתי אותה לפני שנפרדנו. בדרך החוצה עברתי דרך מחלקת הקוסמטיקה ובקשתי שני מגבונים כדי לנגב את פני. מיד הוקפתי בחמש נשים מקסימות שכל כך דאגו לי והתעניינו בי ופרגנו לי. נשארתי איתן בערך חצי שעה ויצאתי בלי חשק לכיוון המשרד. בדרך עצרתי בארומה לקפה ולהחליף בגדים. גם שם הצלחתי להרשים שתי נשים שעודדו אותי להמשיך.

אז בסך הכל היה יום מאוד מוצלח ומקוה להשלים בקרוב את מה שהתפספס. 

כמובן שהיו גם תמונות אבל את זה השארתי לרונית בלבד.

יש לי במשרד חבורה של קולגות מופרעים ומופרעות. כשכל אחד ואחת לבד הם ממש אנשים נורמטיבים וסולידיים אבל ברגע שאנו יושבות ביחד לארוחה או קפה ואין לנו מזדנבים, משהו מתלהט באוירה ומשפטים טעונים במיניות והומור עפים לאויר וכל הזמן אנו מגלות גבולות חדשים ופרטים נוספים על עצמינו וחברינו לקבוצה. אני ממש אוהבת את החבורה הזו ואת המתח שנוצר לנו במפגשים האלה. 

לפני שבוע אחת החברות הגשימה חלום וצבעה לג'ינג'י והעלתה תמונה שלה עם חולצה ורודה. אני כתבתי שגם אני רוצה והשאלה לא אחרה להגיע. מה אתה רוצה שיער ג'ינג'י או חולצה ורודה?? כשעניתי למה אי אפשר גם וגם, אחת החברות נסתה להתגרות בי ולאתגר אותי. התוצאה היא שמחר אנו אמורות להסגר באחד מחדרי הישיבות במשרד ולהפוך אותי לכפילה סקסית וחושנית של הג'ינג'ית. אני "משנוררת" בגדים נעלים ופאות והיא דואגת לאיפור. הכל יתועד בנייד שלי בלבד והם יזכו להצצה נדירה וחד פעמית של דנה משתרעת על שולחן ישיבות גדול בפוזות שלא משאירות מקום לספק. מיותר לציין שלאף אחד מהחבורה אין מושג קלוש על דנה ויהיה מאוד מעניין ומרגש לשחק את הגבר הקשוח שמוכן לעמוד באתגר ולהפתיע חבורה של סוטים חרמנים שלא יודעים עד כמה אפשר למתוח את הגבולות במסגרת העבודה. החלק הקשה יהיה לגלות שאחת הבנות בחבורה קוראת את הפוסט הזה ממש עכשיו. או אז אני מסתבכת בעיקר עם רונית אבל לא יכולה לוותר על הריגוש הזה. כולי בוערת מתשוקה לנסות ולהפתיע וללכת על הקצה.

מקווה שמחר אוכל לכתוב שוב או אולי רק לאחר חשיפת הבוק שלי. בכל מקרה אם אני לא חוזרת תדעו שאהבתי את כולכם.

אוהבת

דנה

מצפה כבר לקרוא את האפטר פוסט אז אני כותבת לך יקירה כבר עכשיו. ביליתי ערב קסום עם שתי חברות נפש שאני מרגישה מבורכת בחברתן. הערב התחיל בשעת התארגנות אצל החברה האחת כולל מקלחת פן בחירת בגדים ואיפור (רונית אני מבטיחה לא לזרז אותך שוב לעולם). משם המשכנו לתל אביב לאסוף את השניה. ישבנו בקפה מהמם והזמן טס בלי שנרגיש. אני נחנקת מהתרגשות בנסיון לתאר את העונג שאני חווה כדנה. ערב הכי ונילי שיכול להיות עם פרגון שלא מתקרב לזה שאני מקבלת בדנג'ן ועדיין אני בשמים. עוצרת בארומה לקפה לדרך ועוד כמה דקות בבית. לפני כן צריכה להפרד בעצב מדנה. לפני שנפרד אני חייבת להודות לרונית אהובתי שמאפשרת לי את החופש להתחבר לצד הנשי והרגיש שלי. לא יכולתי לבקש שותפה מפרגנת ותומכת כמוך.

אוהבת אותך בכל ליבי

דנה

בראשון קבעתי דייט עם שתי חברות נפש של דנה. בתכנית לקנות פאה חדשה ואחר כך לנסות להשתחרר עד כמה שניתן באיזה בר מגניב.

ראשון זה עדיין רחוק מדי וכל כך הרבה דברים יכולים להשתבש עד אז. משתדלת לא לפנטז כדי לא להתאכזב.

תחזיקו לי אצבעות

הבוקר התחיל אופטימי. הגדולה שלי צריכה טרמפ מוקדם לבית הספר ואני שמחה שיש סיכוי שאגיע בשעה נורמלית למשרד. עוצרת לתדלק באלונית בצומת העוגן ואז מגלה שהמצבר סיים את חייו. ניסיתי במשך רבע שעה לשנורר כבלים אבל ללא הצלחה. התקשרתי לשירות שהבטיח לי שתוך שלוש שעות יחליפו לי מצבר. בשעה נורמלית כבר לא אגיע, אז חמושה בפאה הבלונדינית משקפי שמש קולר סטן אדום ושפתון בורדו יצאתי לשוטט בין החנויות במתחם. הייתי מעדיפה לשוטט בלי הלחץ של יום עבודה אבל לוקחת מה שנותנים. צמוד לכניסה של הסופר יש חנות פרחים קטנה. העובדת שבדיוק החלה להוציא סטנדים של עציצים, מביטה בי וחיוך מקסים נמתח על פניה. היא אומרת לי "יפה לך" ואני נמסה ומחסירה פעימה. היא שואלת למעשי ומיד מציעה לי את הכבלים שלה וורד אדומה ומהממת (מפחיד איך שהתלהבתי מפרח). אסירת תודה אני מחליטה קודם לפרגן לה כוס קפה ואחר כך לנסות להניע. התנועה בחנות עדיין דלילה ויש לנו קצת זמן לפטפט. גיליתי אישה מקסימה ומיוחדת אפילו יותר מהשם שלה. באותן דקות הרגשתי כמו בתוך בועה שקטה ומגוננת (מזכיר לי את האוירה בסרט נוטינג היל). אבל בחיים כמו בסרט החלום נגדע בצורת טלפון מהשירות (מרגיז כמה שהם יעילים דווקא כשלא צריך). אז בסך הכל זכיתי לשעה קסומה עם אישה מקסימה. אתם שואלים איך קוראים לה? את זה אני משאירה לכם לגלות לבד. ותגידו שדנה שלחה אתכם.

יצאנו ליום כיף וסידורים בחיפה. הקטנות שלנו נכנסו לסרט ורונית ואני נצלנו את הזמן לסרט משלנו. סתם, ללא ממש משלנו. הסרט היחיד שהיה רלוונטי הוא מכתוב. רונית עקמה קצת את האף אבל בסופו של דבר העיניים שלי טפטפו בלי סוף לא יודעת אם יותר מבכי או מצחוק. אולי זה מההורמונים...

ואולי זה באמת מכתוב. לא הייתי עם הפאה שלי, לא צעיף ואפילו בלי השפתון שלי ( שבלעדיו לקפה בסרט אין את אותה התחושה ). אבל הרגשתי סופר רגישה ורכה ואוהבת. מה עובר עלי??