כבר לא שותקת

כל כך הרבה זמן חיכיתי לפורים השנה. תכננו לצאת לנופש משפחתי אבל אילוצי תקציב צימצמו את התכניות לסופ"ש זוגי ופרוע. בשבוע הבא נחגוג 19 שנות נישואים. בקשתי מרונית      ( זוגתי. זוכרים? ) שגם השנה נחגוג כשתי חברות ונצא לבלות בת"א. אני רוצה לצאת לעולם כדנה בלי להסתתר בחדרים סגורים אפילו אם זה רק לזמן קצר. רונית עדיין נבוכה ללכת איתי יד ביד כשאנו יוצאים מאולם קולנוע ב 12 בלילה אבל הבטיחה שבתל אביב תרגיש הרבה יותר משוחררת. השנה יום הנישואין יוצא בפורים ולכן נראה לי שלרונית יהיה קל יותר לבלוע אותי כבת הזוג שלה. אני רוצה להתנסות בכל כך הרבה חוויות ראשונות ומקווה שתהיה לנו זרימה נעימה וחושנית. אם יש לכם הצעות ורעיונות לבילוי אשמח אם תשתפו אותי כי רונית ואני לא מהבליינים הטיפוסיים.

סופ"ש נעים

דנה

את הפנטזיה שרציתי לממש היום אני כבר טוחנת הרבה זמן. יש לי הרבה גרסאות לסיטואציה שבה אני צופה בזוגתי (רונית זוכרים?) משתגלת עם גבר אחר. היום רציתי לדמות ב"יבש" פנטזיה כזו. הכנתי חבלים כדי לקשור את רונית לשולחן וצעיף לכיסוי העיניים. רונית נלחצה ודרשה לדעת מה אני מתכנן. אני התעקשתי לא לספר לה אבל הבטחתי לה שהפעם היא תשאר בתולה אנלית. בקשתי רק שתסמוך עלי שלא אעשה שום דבר שעלול לפגוע בה גם בסטנדרטים שלה. אני היחתי מאוד רצינית ושאלתי אותה מספר פעמים האם היא סומכת עלי. רונית ענתה בחיוב אבל בהיסוס קל ובהשהייה. כבר רציתי לבטל את הסשן אבל רונית ויתרה והסכימה להקשר. השלב הבא היה כיסוי עיניים ושם שוב התנגדות ופחד מחוסר האונים. בשלב הזה כבר החלטתי שאין טעם להמשיך בסשן ועברנו לסקס ונילי. מאוד כאב לי שאני תכננתי סשן שדורש אמון מלא בבן הזוג וכל מה שרונית ראתה היה משהו קינקי ומפחיד ולא סמכה שאשמור עליה גם אחרי 25 שנות זוגיות.

למרות שציינתי זאת בפניה אני בספק אם היא הבינה את גודל הפגיעה בי. מחכה לערב כשנתראה שוב ונראה אם משהו שקע בה.

זוגתי ( שהגיע הזמן שאקרא לה בשם, אז בחרתי לקרוא לה כאן רונית ) ואני חזרנו לפני שעה קלה מהבילוי המועדף עלינו בזמן האחרון - סרט. הפעם אני לא אספר כיצד התלבשתי וכיצד רונית צלמה אותי מענטזת בקניון מחוץ למתחם האולמות. בסוף בחניון בדרך לאוטו רונית אפילו שלבה איתי ידיים למרות שהבטיחה שבפומבי היא הולכת 10 מטר לפני.                         ראינו את הסרט - נובל ואני חייבת להמליץ לכם לכו לראות. חצי מהזמן הייתי חנוקה. זה לא סרט בנות אז אין לאף אחד תרוצים. היה קשה לראות את הילדים הקטנים נאבקים לשרוד כל יום מחדש. ובזכות אישה אחת רבים מהם זכו בחיים. אחרי הסרט נראה שהצרות שלנו הרבה יותר פשוטות ממה שחשבנו.

היי אבא.

הרבה זמן לא יצא לנו לדבר. אתה יודע איך זה עם עבודה וילדים וסידורים, אין לי זמן להרים את הראש ולנשום. לפעמים אני חושבת שאולי כך זה יותר טוב כי אין לי זמן לחפור בתוכי. אני מגיעה אליך פעם בשנה עם כולם ופעם אחת עם הבנות. הקטנה דואגת לצייר לך את כל המשפחה ויחד עם אחותה הן בונות לך לב מחלוקי נחל. אני אוהבת את השקט הזה לידך. חבל שהוא מגיע במנות קטנות מדי. אני מקווה שאתה לא נעלב מתדירות הביקורים שלי ואני בטוחה שאתה שמח על הפעילות שלי במועדון. מדי פעם מגיעים חברים ומדברים עליך. ואני, אני פשוט נחנקת. הייתי נותנת הכל בשביל עוד יום איתך, עוד חיבוק, לומר לך בפעם האלף עד כמה אני אוהבת אותך. הנכדה הבכורה שלך כבר בת שש עשרה. הויכוחים איתה הפכו לשיגרה יומית אצלינו. כל פעם שאני כמעט מתפוצצת עליה, אני נזכרת בנו, במריבות האין סופיות שלנו. אומנם המריבות שלנו היו בנושאים מקצועיים אבל תמיד מצאתי את עצמי צועקת עליך ומשתגעת מצורת החשיבה שלך. הוויכוחים נמשכו גם בארוחות שבת וכמעט כל שבוע היית מבטיח שיותר אתה לא עוזר לי בפעילות במועדון , אבל כמו זוג נשוי, כבר ביום ראשון הייתי מסנג'רת אותך בסידורים. זו היתה השגרה שלנו כמעט עד הסוף. הייתי בטוחה שזו רק מכה קטנה בכנף ותכף נחזור למסלול ויהיו לנו חיים שלמים להתנצל ולסלוח. ואז התנפצה האשליה.

לפני שבוע בקרתי אצל אפרים. הגעתי קצת באיחור ונשארתי לידו אחרי שכולם עזבו. מדהים אותי איך אני תמיד חושבת על שניכם ביחד. לא קשורים אבל כל כך דומים. הרבה שנים הבטחתי לעצמי ש"אני לא אהייה כמו אבא שלי", אבל טביעות אצבעותיך ניכרות בי בלי סוף ואני אוהבת אותן וגאה בהן. בדרך כלל אנו מדברים בנסיעות, אם נדייק אז אני מדברת ואתה מקשיב, אבל היום הייתי חייבת לכתוב לך. היום הייתה לי משימה דחופה לסיים בעבודה. נשארתי כמעט לבד במשרד. באוזניות הקשבתי ליאני בהופעה חיה באקרופוליס שאני כל כך אוהבת ואחר כך בחרתי ב Now we are free. ואז הכל נעצר. חזרתי שלושים שנים אחורה, ממש כמו מבקר המסעדות ב"רטטוי" , אתה כבר מבין לאן. הגוש בגרון החזיק מעמד שלושים שניות והדמעות פשוט זלגו מעצמן. אני לא זוכרת מתי בכיתי בפעם האחרונה ולמה זה לא קורה לי יותר. נראה לי שהחיבור שלי לעצמי יביא לשינוי בנושא. את הבנות שלי אני לא מפסיקה לחבק ולנשק ולא אכפת לי שאני עושה פאדיחות ( בעיקר לגדולה ). גם לזוגתי אני מציקה כל הזמן ומשתדלת לצאת בבוקר מהבית כאילו זה יומי האחרון. קשה להעביר את הרעיון למי שלא חווה אובדן, אבל יש לי סבלנות. 

נראה לי שעייפתי אותך. אז אפסיק לחפור לך. מבטיחה לקפוץ לביקור בקרוב. יש לי הרבה עדכונים בקשר למועדון.

לילה טוב                                                    אוהבת וזוכרת כל יום                                    דנה

חברה שאלה אותי מה מושך אותי בניוש. חשבתי שזה יכול לעניין עוד חברים כאן אז הינה זה בא.

בדרך כלל גברים שאוהבים ללבוש בגדי נשים הם גברים דומיננטים בחיים הוניליים שלהם. יש להם תפקידי מפתח בעיסוקם ולרוב זה כרוך במתח ולחץ יומיומי. בלבישת בגדי נשים גברים אלו משתחררים מהמעמסה של תפקידם בארגון ומחפשים מקום רגוע יותר כדי לפרוק את המתחים שנצברו. אותו דבר קורה לסטודנטים בתקופת מבחנים. המהפך לאישה הוא זמני בלבד ובסיומו הם חוזרים לתפקד כגברים לכל דבר. אין קשר בין ניוש להומוסקסואליות ולרוב גברים אלו יהיו בעלים טובים יותר לבנות זוגן ( אמנם אין לנו מחזור ואנו לא יולדות אבל אנו נדחסות לעקבים במידה 41 במקום 43. אז יש לנו מושג מה אתן עוברות ). גבר שנמשך לניוש לא ילבש טישרט וטיטס מכותנה.  הלבוש חייב להיות נעים סקסי וחושני       ( בכל זאת אנחנו גברים וכך אנו מעדיפים את הנשים שלנו ). לרוב הגברים, ביגוד נשי לא מספיק והם משלימים את ההופעה בעזרת איפור ואביזרים. לעיתים אני מוצאת את עצמי חושבת בלשון נקבה גם כשאני ונילי. הפרדוקס בניוש הוא שהגברים הדומיננטים מעוניינים לתפקד כנשים כנועות למרות שבעיניהם הנשים הם המין החזק ובתור נשים הם נשלטות על ידי נשים אמיתיות. ברמות מתקדמות של ניוש הגבר נדרש גם להתנהג כאישה גם בפומבי וגם במיטה. לדעתי למלא את תפקידי כאישה במיטה זו פסגת הנשיות למרות שאין לי משיכה לגברים. לכל בנות הזוג של גברים שנמשכים לניוש אני ממליצה לבדוק את הרעיון וללמוד את הנושא לעומק. יכול להיות שאחרי השוק הראשוני את תמצאי הרבה יתרונות בבן זוג נשי.

בהצלחה לכולנו.

He: I have never had one.

She: what? A room?

He: A bed.

כל פעם שאני מרחמת על עצמי שחסר לי פריט כלשהו, אני נזכרת בקטע הקצר הזה ונחנקת מחדש.                         

ברגעים אלה זוגתי מבלה בעיסוי מפנק עם חברות. לפני שיצאתי מהבית נתתי לה את ברכת הדרך לחקור את הגבולות שלה. מה שקורה על מיטת העיסוי נשאר בחדר העיסוי, אלא אם כן היא תשמח לשתף אותי. מקווה שאולי הפעם זה יקרה.

לא אוהבת כאב ולא נמשכת למכות ושאר ירקות. אבל בלילה פנטזתי על ספנקניג שמקבלת מזוגתי. לפנות בוקר סיפרתי לה ומיד מצאתי את עצמי שוכב על ברכיה, הזין בין רגליה והישבנים שלי זוכים לשיזוף מכף ידה. זוגתי אף פעם לא הראתה סימנים של התעניינות אבל אחרי שלא דאגתי למים חמים על הבוקר היתה לה סיבה טובה לחנך אותי. מזמן לא התרגשתי כך וגם לזוגתי נשאר טעם של עוד. איזה כיף לפתוח כך את השבוע.

בעקבות הפוסט של אשת לפידות על יוניסקס - הגבר הזה היא אני.

הפעם הראשונה והיחידה שיצאתי לבלות כאשה היתה לפני שנה בערך עם זוגתי וכבר כתבתי על כך. מאז נשאר לי טעם של עוד. לאחר זמן מה יצאנו לסרט באמצע השבוע והופתענו שהאולמות כמעט ריקים. בפעמים הבאות כבר הבאתי איתי פאה ועקבים וכך העברתי שעה וחצי מענגות של ליטוף ומשחק בשיער הארוך שלי. אחר כך הוספתי חזיה וסילקון וכל המהפך היה מתרחש באולם בחושך. בשלב מסויים רציתי שאחרים יראו אותי, רציתי לטופף על העקבים כמו כולן ולא כגנבת בחושך. ואז עברתי להתלבש בשירותים  וצעדתי בגאווה מהשירותים עד לאולם. ברגעים אלו הלב שלי עומד להתפוצץ. אני נהנית מהמבטים ( חלקם מגחכים וחלקם סקרנים ) ומקווה שמישהיא או מיישהו ישאל אותי למה. דקה מרגשת נוספת יש לי כאשר אני יוצאת מתא השירותים ונעמדת מול המראה ומורחת לאט שפתון בגוון יין. אני רוצה שכל הגברים יסתכלו עלי. זוגתי בשלב זה מנתקת מגע ונכנסת לבד לאולם. היא עדיין מפחדת שמשהו יזהה אותי. אבל אנחנו עובדות על זה.

כבר מחכה שיגמר סופ"ש ויגיע אמצע השבוע.

אם יש לכן/ם רעיונות למקומות שבהן אוכל להתלבש ולהרגיש חופשיה אשמח לשיתוף.

לא יודעת להסביר אבל לראות את השפתון שלי מרוח על כוס הקפה או על המכסה, גורם לי לרטיבות.