היי אבא.
הרבה זמן לא יצא לנו לדבר. אתה יודע איך זה עם עבודה וילדים וסידורים, אין לי זמן להרים את הראש ולנשום. לפעמים אני חושבת שאולי כך זה יותר טוב כי אין לי זמן לחפור בתוכי. אני מגיעה אליך פעם בשנה עם כולם ופעם אחת עם הבנות. הקטנה דואגת לצייר לך את כל המשפחה ויחד עם אחותה הן בונות לך לב מחלוקי נחל. אני אוהבת את השקט הזה לידך. חבל שהוא מגיע במנות קטנות מדי. אני מקווה שאתה לא נעלב מתדירות הביקורים שלי ואני בטוחה שאתה שמח על הפעילות שלי במועדון. מדי פעם מגיעים חברים ומדברים עליך. ואני, אני פשוט נחנקת. הייתי נותנת הכל בשביל עוד יום איתך, עוד חיבוק, לומר לך בפעם האלף עד כמה אני אוהבת אותך. הנכדה הבכורה שלך כבר בת שש עשרה. הויכוחים איתה הפכו לשיגרה יומית אצלינו. כל פעם שאני כמעט מתפוצצת עליה, אני נזכרת בנו, במריבות האין סופיות שלנו. אומנם המריבות שלנו היו בנושאים מקצועיים אבל תמיד מצאתי את עצמי צועקת עליך ומשתגעת מצורת החשיבה שלך. הוויכוחים נמשכו גם בארוחות שבת וכמעט כל שבוע היית מבטיח שיותר אתה לא עוזר לי בפעילות במועדון , אבל כמו זוג נשוי, כבר ביום ראשון הייתי מסנג'רת אותך בסידורים. זו היתה השגרה שלנו כמעט עד הסוף. הייתי בטוחה שזו רק מכה קטנה בכנף ותכף נחזור למסלול ויהיו לנו חיים שלמים להתנצל ולסלוח. ואז התנפצה האשליה.
לפני שבוע בקרתי אצל אפרים. הגעתי קצת באיחור ונשארתי לידו אחרי שכולם עזבו. מדהים אותי איך אני תמיד חושבת על שניכם ביחד. לא קשורים אבל כל כך דומים. הרבה שנים הבטחתי לעצמי ש"אני לא אהייה כמו אבא שלי", אבל טביעות אצבעותיך ניכרות בי בלי סוף ואני אוהבת אותן וגאה בהן. בדרך כלל אנו מדברים בנסיעות, אם נדייק אז אני מדברת ואתה מקשיב, אבל היום הייתי חייבת לכתוב לך. היום הייתה לי משימה דחופה לסיים בעבודה. נשארתי כמעט לבד במשרד. באוזניות הקשבתי ליאני בהופעה חיה באקרופוליס שאני כל כך אוהבת ואחר כך בחרתי ב Now we are free. ואז הכל נעצר. חזרתי שלושים שנים אחורה, ממש כמו מבקר המסעדות ב"רטטוי" , אתה כבר מבין לאן. הגוש בגרון החזיק מעמד שלושים שניות והדמעות פשוט זלגו מעצמן. אני לא זוכרת מתי בכיתי בפעם האחרונה ולמה זה לא קורה לי יותר. נראה לי שהחיבור שלי לעצמי יביא לשינוי בנושא. את הבנות שלי אני לא מפסיקה לחבק ולנשק ולא אכפת לי שאני עושה פאדיחות ( בעיקר לגדולה ). גם לזוגתי אני מציקה כל הזמן ומשתדלת לצאת בבוקר מהבית כאילו זה יומי האחרון. קשה להעביר את הרעיון למי שלא חווה אובדן, אבל יש לי סבלנות.
נראה לי שעייפתי אותך. אז אפסיק לחפור לך. מבטיחה לקפוץ לביקור בקרוב. יש לי הרבה עדכונים בקשר למועדון.
לילה טוב אוהבת וזוכרת כל יום דנה
