אז בתזמון קוסמי מופלא שלושת הקטנות שלנו
התפנו מהבית לסופ"ש כל אחת לעיסוקיה.
אני כבר מריירת מיום חמישי. שישי היה עמוס
במשימות ונקיונות ואחרי שהבית חזר לקדמותו
נפלנו שתינו שדודות כמו בובות סמרטוטים.
שש בבוקר בשבת רונית מנערת אותי לקום,
מתכננות לצאת מוקדם לים אבל ליטוף אחד
מוביל לשני וכך עוברת שעה סוערת ורטובה במיטה.
כשהקטנות לא איתנו זו הזדמנות מעולה לתת
לדנה לתפוס קצת צבע וכמובן מרוב התלהבות
שתינו שכחנו לקחת קרם הגנה, ניסיתי לשכנע את עצמי
שקצת מעונן אז הנזק לא יהיה רציני. אז ניסיתי...
היה מאוד מרגש ללכת כך כמעט יד ביד ולעבור בין
האוהלים והמחצלות מהאזור של המשפחות דרך
הצעירים ולהתמקם בחלק השומם יותר.
פרשנו סדין והתמכרנו לרעש הגלים. לאחר כמה דקות
החלטתי שהגיע הזמן להוריד את בגד הים, אני רוצה
שיזוף אחיד בלי סימנים. נשכבתי ערומה כשעוברים ושבים
יכולים להביט בי ממרחק לא רב. התמכרתי קצת לשמש
וליד המלטפת של רונית. אחרי קצת פחות משעתיים
התקפלנו חזרה הביתה. בדרך נכנסנו לשביל עפר כדי
שאחליף בגדים. מצאנו פינה פסטוראלית והזין שלי
הסגיר בדיוק מה עובר עלי. וכשהו כזה יפה וזקוף וקשה,
רונית לא מהססת ואנו משתגלות שוב ברכב ומחוץ.
אחר הצהרים רונית מדברת עם אמה ואני מתחרמנת
לשמוע אותן, אין על סשן של אמא ובת. אני נצמדת
לרונית ונותנת לה להרגיש אותי. תוך דקה השיחה
מסתיימת ואנו ממהרות לחדר לקויקי לפני שהקטנה
חוזרת הביתה. זהו, אני מותשת מעונג. היה פשוט מעולה
והבטחנו לעצמנו שזה לא יהיה חד פעמי.
הבעיה היחידה מהיום הזה היא סימני השיזוף שנשארו
על החזה והגב שלי. אני בוערת אבל לא יכולה להיות
בבית בלי חולצה.
רציתי להוסיף תמונה אבל גיליתי בעיה במנוי אז מבטיחה
לטפל ולהוסיף אז כל מי שהגיע עד כאן, מוזמן להכנס שוב
מאוחר יותר.
עדכון 25.5 - הבטחתי ולכן אקיים....
בכל אופן לא מבטיחה שלא תושמד בקרוב
