בשעה טובה ומוצלחת ליין המסיבות של דורה ואור
חידש את פעילותו. אין מצב שאני לא מגיעה
ומביעה סולידריות עם שני אנשים נפלאים כאלה.
לא ציפיתי שהפעם יהיה עמוס או מלא באקשן
כמו במסיבות הקודמות אבל זה לא הפריע לי.
אז לאחר מינגלינג עם חברה התיישבתי בחלל
הגדול וצפיתי בזוגות הפעילים על הרחבה.
אני יכולה להגיד בעדינות שהמראות היו מאוד
מאכזבים. המסכנים שהיו כפותים על הריצפה
חטפו מכל הבא ליד והרגשתי חוסר כבוד משווע
כשאותן שולטות צעירות מצליפות בהם וצוחקות
בזלזול מופגן. לא רחוק ממני, צמוד לקיר, הבטתי
באישה, אמיתית, ואני לא רוצה להתחיל עכשיו הסבר
כיצד אני מגדירה אישה אמיתית. בקיצור, היא
טיפלה בשקט ובאיפוק בנשלט שכנראה לא
ממש שיתף פעולה או לא כיבד את רצונה במידה
הרצויה ולאחר מספר פעמים שמבטינו מצטלבים
וחיוכים ביישניים נמתחים, היא מחליטה לשחרר
אותו ופונה אלי. מיותר לציין שהדופק שלי עולה
ל 200. ראיתי אותה כשהיא הגיעה עם בן זוגה,
היא מיד תפסה את תשומת ליבי. יש לי מין חולשה
ופיק ברכיים כשאני מרגישה צורך לצור קשר עם
נשים שהרושם הראשוני הוא שהן אסרטיביות והרבה
מעבר לרמה שלי. אחרי הקשר הראשוני התחושה
הזו נעלמת ואני מגלה אדם רגיש ופתוח ואוהב
שרחוק שנות אור מהרושם שיצרתי בדמיוני (אולי
זה מה שקיוויתי בפנטזיה?). אז בחזרה לעניננו, היא
מציגה את עצמה ואחרי סמולטוק קצר היא שואלת
אותי אם אני רוצה לשחק איתה. כל כך פחדתי מהשאלה
הזו. לא רציתי להחליט. רונית לא מרשה לי לשחק עם
אחרים, גם לא בנוכחותה, אבל היה בה משהו שהרגיש
לי אחר, תקראו לזה אנטואיציה נשית, רציתי להכיר אותה
מקרוב יותר, להכיר אותה באמת. היה לי ברור שאני
אשלם על זה ביוקר וכשהיא אמרה לי שהיא אוהבת
את זה חזק, מאוד חזק, אני התנצלתי שהנסיון המועט
שלי לא מאפשר לי להבטיח לה שאעמוד בדרישות אבל
הבטחתי לעשות כמיטב יכולתי כדי שהיא תוכל
להתפרק כרצונה. היא לוקחת אותי בידה ומובילה אותי
למרפסת, יש לנו הזדמנות לדבר ולבדוק אחת את השניה.
הייתי ממש מוקסמת, כמעט מהופנטת (או שזה מהוודקה
רדבול) כשהיא החליטה שאני שווה את המאמץ והנסיון.
היא מובילה אותי למתחם המשחקים, בן זוגה דואג
להביא את תיק הצעצועים ושומר על מרחק צפיה.
הספה הרחבה תהייה לי למשענת כשהמעלפת תצייר על
גופי בציפורניה ותצרוב כל חלקה טובה בשוטי זנבות
ועוד אביזרים שלא זיהיתי. הייתי בעולם אחר, אף פעם
לא הרגשתי כך קודם. לא התגרתי מינית מהסשן, לא
כשהיא חפנה לי את הביצים והזין ולא כשהיא חיבקה
ונתנה לי רגע לנוח ולהסדיר נשימה אבל היה שם קסם
אחר. ממש רציתי לאפשר לה את העונג שהיתה כל כך
זקוקה לו ולאחר כל הצלפה וכל נשיכה או שריטה
שכנעתי את עצמי שאני יכולה עוד קצת. אני לא זוכרת
מתי בכיתי בסשן או בסקס ונילי אבל הפעם התפרקתי
בזרועותיה וזה היה כל כך משחרר.
קריסטי אלי אמרה פעם באחד הסרטים שלה -
!!! it wasn't sex, it was good
בדיוק כך הרגשתי.
חזרתי הביתה בהיי מטורף. למחרת היתה נסיעה ארוכה
לעבודה ואני שרה את השירים שאני כל כך אוהבת
ופשוט בוכה ונחנקת כל הזמן. הירידה לקרקע היתה
בערב כששיתפתי את רונית בכל מה שעברתי. מיותר
לציין שהיא לא אהבה את היוזמה החופשית שלקחתי
לעצמי אבל זה כבר סיפור לפוסט נפרד.
במקרה או שלא, לאישה המופלאה הזו קוראים דנה.
אין, הקשר הזה כתוב מלמעלה. הלואי שנמצא את הדרך,
רונית ואני, להכיר טוב יותר את הזוג המקסים הזה.
תחזיקו לנו אצבעות.
דנה 🌹
