אז אין הרבה קופצים על ה AMA שלי ובינינו לא
ציפיתי למבול של שאלות. אני לא מנסה להיות
פופולרית וכותבת בעיקר לעצמי. ואם משהו מזה
עוזר למי שקורא אותי אז הרווחתי מצווה.
שרף אורנים העלה שאלות שחשבתי שאולי יעניינו עוד
כמה, אז החלטתי שאת התשובות אני אפרסם בפוסט
נפרד במקום בתגובות.
ו...בונדי, תודה על המחשבה...🌹
* מתי היתה הפעם הראשונה שהתלבשת בלבוש
נשי ומה היה הטריגר ?
כשהייתי סטודנטית אהבתי לקרוא סיפורים ארוטיים והייתי
קונה חוברת של penthuse letters. עוד לפני כן הייתי
מודעת לפוט פטיש מאוד מפותח אצלי. הייתי קונה את
החוברות בחנות ספרים קטנה בחיפה ולאחר הקריאה
היית מחליפה לחוברות חדשות. שם מצאתי חוברת
שעסקה בסאדו ואחד המאמרים נקרא " איך תגרמי לבן
הזוג שלך להיות השפחה שלך בעשרה צעדים" . הכותבת
תיארה איך האישה גורמת לבן זוגה לשפיכה מוקדמת
איבוד הגבריות ורצון לרצות אותה בדרכים אחרות. היא
מסבירה שבמצב כזה האישה מבקשת מהגבר ללבוש
תחתון שלה ואחר כך גרביונים ולאט לאט העסק מתפתח
והוא מגלה את העונג בלהיות סיסי. הכתבה הזו העסיקה
אותי ובתקופת מבחנים הייתי לובשת את החזיה של רונית.
הלימוד שלי היה הרבה יותר רגוע ומסודר ומשם התגלגלתי
לחקור את התחום ולהתנסות בעוד פריטים.
* כיצד שיתפת את רונית ומה היתה תגובתה ?
אני חושבת שמעל שנה שמרתי את התחושות האלה
לעצמי. אהבתי גם לשוטט בפורומים בתפוז, בעיקר בנושא
טרנס וקרוס. כשהיינו עדיין חברות והיינו בסופ"ש ראשון
שלנו יחד בצימר רומנטי, רונית חיכתה לי במיטה ואני
יצאתי מהמקלחת עם חלוק סאטן שחור קצר, חזיה עם
ריפוד ספוג (דומה למילוי שהיה אז לכתפיים) ושפתון אדום.
רונית לא ידעה איך בדיוק לאכול את זה ואחרי חמש דקות
כבר הייתי ערומה ובלי זכר לנשיות כלשהיא. לאחר אותו
סופ"ש הייתי מנסה להעלות את הנושא אחת לחודש
חודשיים. אבל את רונית זה כיבה, בעיקר במיטה ולכן
הפעמים שדנה היתה איתנו היו די נדירות.
* מה פריט הלבוש שאת הכי אוהבת ולמה ?
וואו, זו שאלה קשה. היות והמלתחה שלי לא גדולה ובעיני
רונית זה בעיקר פינוק, אני בוחרת את הבגדים שלי
בפנצטה. בימים קרים אני גורבת גרבונים מתחת לגינס,
החיכוך במהלך ההליכה פשוט מטריף אותי. אני אוהבת
את המראה האלגנט והספורט אלגנט אז אין לי הרבה
פריטים סליזיים. אבל אם אחזור לשאלה אז הפריט שהכי
עושה לי את זה היא הפאה שלי. פאה משיער טבעי שאני
מתמוגגת כשמעבירה את אצבעותי בתוכה. אני רוצה
לקנות עוד אחת או שתיים ואם הייתי יודעת שזה יעבור,
אז הייתי מבקשת אחת כמתנת יום הולדת חמישים מרונית
והקטנות שלי (במקום מברגה וסט בוקסות).
ועכשיו לחלק היותר מפתיע, דווקא הלק שאני מורחת
כשאני מבלה כדנה לסופ"ש מלא גורם לי להרגיש נשית
יותר מכול פריט לבוש ואותו אני מורידה רק דקות לפני
שאני חוזרת לעולם ה"רגיל" שלי.
* אליו תגובות את מקבלת מאנשים במעבר שלך
מגבר לדנה?
את החלק הזה כל קרוסית מתחילה צריכה לקרוא. בכל
עשרים וחמש שנות התעסקותי עם דנה לא זכורה לי
אפילו תגובה שלילית אחת. אני מתכוונת לקללות או
אלימות מצד זרים שאני לא באה להם טוב בעין. אני
אפילו ישבתי בחברת גבר גבר מנתניה שבמשך שעה
ניסה להבין ללא הצלחה יתרה למה אני רוצה להיות
אישה והאם אני באמת לא נמשכת לגברים (היה לו מאוד
קשה לראות את הגרסה הגברית שלי מוותרת על עצמה
לטובת דנה). הוא סיפר לי שאם היינו אצלו בשכונה לפני
20 שנה , הוא בטוח היה מפוצץ אותי במכות (כי אני כאילו
שיקרתי להם לגבי מי אני באמת), מה שלא היה קורה לגבר
נשי שיוצא מהארון כי עליו ראו את זה מההתחלה.
את הביטחון שלי קיבלתי כשנכנסתי כגבר לחנות בגדים
באלנבי בתל אביב ורפרפתי על השמלות. המוכרת נגשה
אלי ושאלה אם אני צריך עזרה. אמרתי לה שאני מחפש
שימלה אלגנטית והיא בלי להתבלבל שאלה אותי אם
השמלה היא לחברה שלי או בשבילי.
זה היה רגע מכונן, הבנתי שאני יכולה להסתובב כדנה
ברחובות בלי שיצביעו עלי ובלי להיות חריגה ואף אחד
לא יסקול אותי באבנים. אפילו כשנסעתי עם רונית לבני
ברק לקנות את הפאה שלי, הייתי דנה ואף אחד לא
התרגש (חוץ ממני).
הרבה מהמוכרות בחנויות היו עוצרות הכל והייתי מוצאת
את עצמי מרצה להן על קרוסדרסינג ועל מה קורה אצלי
בבית ותמיד יצאתי משם מחוזקת. ההתעניינות שלהן
והפרגון לא היו קשורות למכירה כזו או אחרת אלא משהו
אמיתי שבא מהלב.
החלק המעניין ביותר קורה כשאני יושבת על הבר לבדי,
עסוקה באיזה סלט קפרזה וכוס יין תוך כדי כתיבה ואז
נשים פונות אלי, שואלות שאלות, מפרגנות ואפילו מזמינות
אותי לשבת אחתה ועם בן זוגה. בדרך כלל הגברים לא
יודעים מה לעשות עם עצמם. מעבר לחוסר יכולת מובנה
לפרגן, אני גם מרגישה איזושהיא רתיעה כאילו שאני
מדבקת. אני בטוחה שאני מסקרנת אותם אבל מה יחשבו
עליהם אם הם יתעניינו בי? מה הם יחשבו על עצמם אם
הם יחשבו שאני דווקא סקסית ומסקרנת?
לפעמים נראה לי שאני נחשבת לבוגדת בעיניהם, כאילו
שאני מחלישה את השורות ומאפשרת לנשיות רכרוכית
לחדור דרך שריון הגבריות שבסופו של דבר יפגע בכל
הגברים. לשמחתי מי שמובילה את השיחה הזו היא
לרוב בת הזוג והגבר לא מפריעה ורק סופג בצמאון את
מה שאני מספרת.
ולכל אותן מתלבשות בפוטנציה שמפחדות לצאת החוצה,
אף פעם לא קרה לי שמלצר או מלצרית פנו לדנה בלשון
זכר. זה אולי צעד ענק בשבילכן אבל שווה כל שניה.
* האם חברים קרובים או בני משפחה מכירים את דנה?
בפעם האחרונה שבדקתי יש מעל 100 אנשים שכבר
מכירים את דנה באופן אישי. רונית תמיד רצתה שהמעגל
הזה יהיה קטן ומצומצם אבל כשאני בחוץ נוצר חיבור טבעי
ואמיתי עם אנשים חדשים. יש לי אנטואיציה נשית מעולה
ועדיין לא נפלתי עם אף אחת ששיתפתי אותה בחיים של
דנה.
הגולדן רינג שלי כולל חמש חברות bff. כולן עובדות איתי
וכל אחת מהן נחשפה לדנה בזמנה. אני מכנה אותן
המלאכיות של דנה. הן שומרות עלי שלא אעשה שטויות
ואיתן אני יוצאת לבלות כשרונית מעדיפה לא להראות איתי
בציבור. כולן מפרגנות לי גם במעגל הרחב יותר אבל הן גם
אומרות שהן לא בטוחות שהיו מסוגלות לעבור את מה
שרונית עוברת.
הקמפיין הבא שלי מול רונית הוא לשכנע אותה שתרשה לי
להציג את דנה בפני החבר הכי טוב שלי שאין לו מושג
על דנה אבל יודע שהחיים שלנו יותר ססגוניים
מהסטנדרט. אני דווקא מחוייכת כשאני חושבת על מה
עובר לו בראש אבל קשה לי עם ההסתרות האלה (בעיקר
כשהבית שלו היה בסיס הבית שלי לבילויים במרכז). גם
לאחותי הקטנה אני רוצה להראות את הצד היפה שלי.
רונית לא מצליחה להבין למה זה בוער בי ואני לא מצליחה
להבין למה היא עדיין מתביישת בי לאחר שיותר מ 100
אנשים מכירים אותי באופן אישי.
* מה משתנה בך במעבר מגבר לדנה? או מה
ההבדלים בין הגבר שבך ולבין דנה?
דנה היא עגולה, אין קצוות חדים, היא רגועה, נינוחה
מתמכרת לריחות צלילים מגע. כל העולם סביבה
נע יותר לאט. דנה לא ביקורתית, זה לא מעניין אותה,
דברים שהיו מרתיחים את דמי כגבר עוברים מעל ראשה
של דנה. כאילו שדנה מצאה את מה שחשוב בחיים שלה
ולא מבזבזת משאבים על מה שלא נכלל בזה. היא פשוט
יודעת לשחרר.
דנה לא חותכת בכבישים, לא מקללת, אין לה אגו (כמעט,
עדיין עובדת על זה) כשאיזה זבל משתולל בכביש.
* למה דנה?
דנה היא גם תמימה וגם סקסית וחושנית
דנה היא ישראלית, סקרנית .
והשם קצר קליט וקל לחתימה.
* איך היית רואה את עצמך בעולם מושלם ונטול
דעות קדומות, חששות, מגבלות ?
בעולם כזה רונית היתה מורידה לעצמה כמה שנים של
כעסים, תסכולים ומריבות ללא תכלית. אני מוכנה לצאת
אל העולם וגם להיות הדון קישוט התורנית. כבר תכננתי
הרצאה שלמה למאתיים קולגות שלי כשדנה תגיע למשרד
בכל צורה שתרצה. אני רוצה לקום בבוקר ולהחליט האם
היום אגיע לעבודה כגבר או כאישה. אני רוצה לצעוק על
הקטנות שלי "מי גנבה לי את המסקרה?" ואני רוצה לקבוע
איתן יחד תור לג'ל. היעוץ שאני נותנת לא משתנה עם
הבגדים שלי ואני חושבת שהצחוקים והבדיחות יסתיימו
אחרי שבוע שבועיים. וזו דרך מעולה לסנן את כל צרי
המחשבה, המקובעים שיודעים איך כל דבר צריך להראות
כי ככה כתוב בספר.
ולסיכום אני אצטט משפט אחד של בגין
"מי שמעקם את האף, שילך עם אף עקום"
אם הגעתם עד לכאן אני ממש גאה בכם.
מבטיחה לפצות בהקדם במשהו יותר קליל.
אוהבת
דנה 🌹
