כבר לא שותקת

זהו, סגרתי תאריך, שריינתי את המועדון.

אפשר להרגע קצת בחלק הזה, אבל אני עדיין

לא מצליחה להרגע. יצא לכם פעם לבכות באמצע 

בילוי במועדון כשברקע המוזיקה שאתם אוהבים

ועל הבמה החבורה המובחרת והראש מסוחרר

בדיוק במידה הנכונה?

כל כך מתסכל. האבסורד הוא שאם הייתי כאן בדמות 

הגברית שלי הייתי יותר משוחררת להתחבר לכולם

למרות שכגבר אני די מרובעת וביישנית, מעדיפה

להביט מהצד. ואילו כדנה, שקורעת רחבות, שרה בקןל

ופורקת עול, אני נאלצת להסתתר.

פעמיים הערב ממש בכיתי, מתחת למסיכה בחשיכה 

של המועדון.

טוב, מיציתי להיום, יש עוד יום עבודה סטנדרטי מחר.

לילה טוב אהובים.

אל תדאגו, אני אתאושש

ועד המשבר הבא ... 💋💋