צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

כבר לא שותקת

If you dont go on the edge, you take too much space
לפני שנתיים. 28 באוקטובר 2021 בשעה 12:02

יושבת עם רונית והקטנות באיטלקית שאנחנו

ממש אוהבות. רונית ואני הצטרפנו לשולחן לאחר

שהקטנות כבר בצעו את ההזמנה. המלצרית

באה והולכת ואני מוקסמת מההליכה, מהעמידה,

תנועות הידים, הקוקו הגבוה של השיער השחור

החלק והארוך שלה. בקיצור נשיות מתפרצת, רק

החזה קצת שטוח מדי אבל לא ממש קלקל את הקסם.

אני בוהה בה מתקתקת הזמנות במחשב בזמן 

שכל היתר עסוקות בבליסה ואז לרגע, ממש רק

לרגע המסיכה שלה קצת יורדת ומאחוריה מבצבץ

שפם שחור קצוץ ומסודר למשעי. באותו רגע כל

מה שרציתי זה לנעוץ בה עיניים ולהבין מי נגד מי.

קצת מסובך כשכל המשפחה סביבי. בהמשך, הקטנות

אמרו לי שהמלצר.ית דיבר איתן בלשון זכר ואני רק

מנסה לנחש האם המראה הנשי זה שאריות מלפני

השינוי או שזה החלוץ שלפני השינוי.

במאנץ האחרון של אורדורה לא פניתי לשתי שולטות

שממש רציתי להכיר רק בגלל שהתביישתי לפנות,

והפעם אני כל הזמן חושבת איך אני מגיעה לשם שוב

ומזמינה אותה לשבת איתי מספר דקות במהלך המשמרת

שלה בתקווה שתסכים לדבר איתי בפתיחות ולשתף אותי

בסיפור שלה.

מה דעתכם? 

זה בסדר מבחינתי לנסות לפנות אליה בצורה כזו?

זה לא חצוף מדי?

יש דרך "נכונה" יותר?

אני ממש אשמח לתגובות כי היא מגרדת לי במח

ואני לא רוצה להתנהג בחוסר כבוד או חוסר טאקט.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י