וכל מה שרציתי זה לחבק אותה, להסניף את
ריח גופה המשכר ולנשק את שפתיה שכל כך
קרובות אלי ויחד עם זאת כל כך רחוקות. עוד
מעט נסגור שבועיים של "ברוגז" מטופש שבהם
לא דיברנו, לא נגענו, לא פרגנו אחת לשניה.
אם נסכם את כל המיליםשנאמרו בינינו בשבוע
וחצי האחרון, לא נצליח למלא עשר דקות. כשהיא
נכנסה הערב כמעט נחנקתי מבכי פנימי, ממש
החזקתי את עצמי שלא להתפרק ולא להיות
המבוגר האחראי הפעם. היא כעסה עלי על לא
עוול בכפי אז כעסתי עליה בחזרה קצת יותר.
אפשר להגיד שקצת התבגרתי ובמקום לפרוק
הכל בצעקות עברתי להתעלמות. עצה שלי, אל
תנסו את זה בבית, זה חסר תועלת ואת המייקאפ
סקס לא רואים באופק. בראיון העבודה הבא,
כשישאלו אותי על החסרונות שלי, כבר יהיה לי
מה להגיד..."אני לא מקשיבה לעצות שלי", עקשנית
למות. ולחשוב שזו הגרסה המרוככת שלי, באמת
מגיע לרונית צל"ש על 32 שנות זוגיות בשפיות יחסית.
טוב, די לקטר, יש עבודה עוד מעט.
לילה טוב חברים
דנה 🌹
