שנים של חפירות שלי מול החומה הבצורה של רונית.
שנים שאני לא מצליחה להבין את ההתנגדות של רונית
לטעום עוד דברים, במיוחד כשאני מגישה לה הכל על
מגש של הסכמות שלא הרבה בני זוג מסוגלים להגיש.
אבל היא, אין בה טיפת סקרנות. אולי אני מספקת אותה
מעל ומעבר לצורך? אולי הפחד מהלא נודע מנהל אותה?
הסדק הראשון נוצר לפני שנתיים כשרונית הסכימה לצרף
אלינו גבר לערב חד פעמי. הבחור היה אל יווני ומפנק
ברמת חמישה כוכבים. הוא היה כל כך יפה וחלק וגברי
ברמות שלא הצלחתי להוריד ממנו את הידים שלי למרות
שהבטחתי לרונית שהוא מיועד לשחק איתה בלבד אני
שם רק כצופה ומשרתת. רונית היתה בעננים ואפשרה לי
לשחק איתם קצת ואני הייתי כל כך מאושרת שהערב
הסתיים בהצלחה ובלי בלת"מים.
מאז אני מנסה לשחזר את החווייה, כעת לאחר שלרונית
כבר יש זיכרון ל חווייה מוצלחת חשבתי שהפעם הבאה
תזדמן לנו יותר בקלות.
אז חשבתי.
ניסית לגוון בהצעות שלי והעלתי גם את האופציה לצרף
אישה או זוג בכל מני תרחישים אבל רונית כמו בונקר.
אבל זה כנראה רק כלפי חוץ, כי אתמול בערב אנחנו צופות
כמו מהופנטות בסדרה "הדיפלומטית" ורונית משום מקום
אומרת לי " איזו יפה היא" ואני כמו במין רפלקס מותנה
שואלת אותה "מספיק יפה כדי להזמין אותה לשחק איתנו?"
בינינו, לא ציפיתי להסכמה, אני רגילה לטיזינג שלה והיא
רגילה לנדנוד האינסופי שלי. אבל פתאום אני רואה
שמתפשט לה חיוך מבוייש בקצה השפתיים והיא סמוקה
מהתרגשות. זה היה רגע אמיתי של כנות, בלי משחקים
ובלי מגננות. השתדלתי להיות קולית, לא להתנפל, לא
להלחיץ. רק אמרתי שכעת אני מבינה את הטעם שלה
ויודעת את מי אני רוצה למצוא לחגיגות יום הנישואין לנו
שיגיע בקרוב. אז אם אתם סקרנים או סקרניות לגבי הטעם
של רונית בנשים, קבלו את האחת שהשאירה בנו רושם לא
רק בגלל היופי או המשחק אלא גם בגלל האופי של הדמות
שלה שכבש אותנו.
ואם באופן קוסמי אתן דומות לה במעט ותמיד פנטזתן איך
זה מרגיש עם זוג נוסף, אנחנו נשמח לשוחח ולהכיר.
אני כבר רטובה רק מעצם הכתיבה של הדברים.
חייבת להרגע
דנה 🌹