לפני 7 שנים. 25 ביוני 2017 בשעה 6:22
אהבת חיי הקטנה אתמול אחר הצהרים - אבא, זו הרכיבה הכי כפית שהיתה לי. מחר תחזור מוקדם ונצא שוב.
היום בבוקר - אבא, עזוב, אתה לא מבין כמה אני אוהבת אותך.
ואני מתמוגגת ומחבקת אותה בגרון חנוק.
אין סיכוי שנשארת אפילו דקה מיותרת אחת היום במשרד.